אני חושבת שאני מאוהבת בטירוף בחברה הכי טובה שלי ואני שבורה מבפנים

יש לי חברה טובה שנהפכה להיות הכי טובה כבר לפני בערך 3 שנים (יש לי עוד הרבה חברות טובות אבל היא לא יודעת שאותה אני הכי אוהבת ואיתה אני מרגישה הכי כיף בעולם), כבר לפני בערך שנתיים התחלתי להרגיש שכל פעם לפני שאנחנו נפגשות אני מתרגשת, יש לנו צחוקים שאין לי עם אף אחד אחר, יש לנו קשר באמת באמת מיוחד והכימיה הכי מדהימה בעולם אנחנו חושבות מלא פעמים על אותו דבר ואומרות את אותו דבר, ברמה שאם היא הייתה גבר ממזמן היינו יחד, אבל הבעיה היא שהיא לא.. אני מרגישה שאני מאוהבת בה והלב שלי זועק כבר שהוא לא יכול יותר. כל פעם שאני איתה אני באמת רק רוצה לגעת בה איכשהו או לנסות אפילו איכשהו להגיע למצב שאני נוגעת לה ביד או בירך אפילו ״בטעות״, אני כל כך רוצה לנשק אותה כשאני מסתכלת עליה, זה משהו שהוא כבר הרבה זמן מתבשל לי בפנים ובאמת בכל פעם שאני רואה אותה אני רוצה ומקווה שאולי יקרה בינינו איזה משהו (אפילו בטעות או במקרה) כדי שתצא סיטואציה שאנחנו נתנשק או ניגע אחת בשניה, הכי קרוב ללגעת בה שאני יכולה (בשביל שהיא לא תחשוד) זה לחבק אותה כשאנחנו חוזרות הביתה ואולי מקסימום אני נותנת לה נשיקה בראש בקטע של חברות טובות, ואני לא מסוגלת שאנחנו רק חברות טובות ולא מעבר. אני מודה שבגלל הכימיה המטורפת שלנו ששתינו מרגישות אותה אני כן חושבת ואפילו בטוחה שהיא אוהבת אותי קצת יותר מ״חברה הכי טובה״ ויש רגעים שאני בטוחה שהיא מרגישה את מה שאני מרגישה ויודעת שיש לנו קשר אחר וחיבור אחר ושהיא הייתה רוצה גם שיקרה בינינו משהו אבל לאחרונה (בערך לפני כחצי שנה) יצאנו לבר והיא הכירה מישהו שהיא ממש נדלקה עליו, הם לא מפסיקים לדבר כל יום ואני מרגישה שהלב שלי נאכל ומתכווץ וקשה לי, אני כל הזמן עוזרת לה ומייעצת לה עליו ומנסה לדרבן אותה ״ כן הוא מדהים ״ ״ כן תכתבי לו שככה וככה ״ כשהיא לא יודעת שאני לא מפסיקה לאכול תסביכים עליה ועל הקשר שלהם וקשה לי לשמוע עליו או אפילו רק את השם שלו כי אני רוצה אותה גם, כשהם רבים היא לוקחת את זה ללב ובוכה מזה ממש (הם לא יחד אבל הם בסוג של קטע) ואני שם לעודד אותה ולתמוך בה תמיד בתור ״ חברה טובה ״ אבל היא לא יודעת שאני רוצה אותה מעבר לזה אני רוצה להיות שלה וכלכך כואב לי שלפעמים הוא מכאיב לה ושיש לו השפעה כלכך גדולה עליה כי אני יודעת שאני בחיים לא הייתי עושה לה את זה הייתי גורמת לה רק אושר ומראה לה כמה שהיא מדהימה והכי יפה שאני מכירה מבפנים ומבחוץ. אני באמת לא יודעת מה לעשות וקשה לי כלכך , אני כבר לא יודעת אם היא בעניין שלי ומסתירה את זה או שהיא באמת בעניין שלו או בעניין של שנינו וקשה לה גם אבל אני כלכך מאוהבת בה וכלכך רוצה שהיא תבין ותדע כמה אני רוצה אותה אבל אני פשוט לא יכולה בשום פנים ואופן אפילו לרמוז לה את זה שלא נדבר על להגיד לה את זה (את מה שאני מרגישה) כי זה בחיים בחיים לא יקרה. קשה לי מאוד וכל יום שעובר זה רק נהיה קשה יותר. לא מפסיקה לחשוב עליה, לראות תמונות שלנו יחד, לדמיין אותנו יחד במצבים שונים, אפילו חולמת עליה בלילות, מאוהבת קשות. מה עושים?