זה די ארוך - אבל אני די לבד ואין לי עם מי כל כך לדבר על זה, מה לעשות?

אתמול זה נגמר ביני לבין הבן זוג שלי אחרי בסך הכל 5 חודשים אבל אלו היו 5 חודשים מאוד אינטסיבית.
הכרנו במקום העבודה שלי בצפון הממש רחוק והוא מהמרכז זה התחיל מסתם מבטים כי הוא בן אדם שמתחזק ומתקרב ממש לדת ואני חילוניה לכל דבר אם בלבוש באוכל וכל דבר שקשור לדת ובסוף התחלנו לצאת אחד עם השני. הגעתי אליו למרכז נפגשנו ודיברנו ואז הוא בא אליי והפתיע אותי אצלי בישוב.
אחרי חודש בערך של קשר של רק דיבורים בטלפון. הגיע החופש הגדול ופשוט הייתי אצלו כל סופש ולפעמים גם יותר. בסופשים מתוך כבוד הייתי שומרת איתו שבת ומתלבשת צנוע שאני איתו (הוא לא כפה את זה עליי, עשיתי את זה מבחירה אישית שלי כדי לכבד ולתרום לזוגיות) מאוד התחלתי להתחבר לזה ולהתקרב גם לדת.
הרשנו לעצמנו להיות ביחד כי אני עברתי למרכז 3 חודשים אחרי שהיינו ביחד. הייתי לבד אז פשוט היינו מתראים כל יום ולפחות כל יומיים מתווכחים על דברים. גם היה חשוב לו מאוד העיניין של נגיעה, בהתחלה היינו מתקלחים ביחד, מתנשקים וישנים. אחרי ראש השנה וכיפור הוא החליט שהוא רוצה לשמור נגיעה לגמרי בלי חיבוקים ובלי כלום. זה תיסכל אותי באיזשהו מקום אבל אני כן הבנתי את המשמעות של זה והסכמתי עם זה אבל זה כן היה קשה בסופו של דבר.
אבל הייתה לי בעיה, הידידות שלו והצורת דיבור שלו איתן. הוא בן אדם עם עקרונות ושיש לו עיקרון הוא איתו והוא פשוט לא מוכן להפסיק את הצורה שהוא מדבר איתן או אפילו להפסיק קשר עם כמה מהן שהן לא באמת חברות ילדות. היו לנו גם כמה ריבים .
אבל הנקודה העיקרית היא שאתמול שנפרדנו פשוט הסתכלנו אחד על השני בעיינים ולא הפסקנו לבכות מתוך מקום של תיסכול שאתה אוהב בן אדם ואתה מרגיש שפשוט הנפש התאומה שלך הולכת ומתרחקת לא תהיה פה יותר. הוא זה שניפרד ממני , אני באמת מתגעגעת ומבולבלת ולא מבינה למה נפרדנו כי באמת אתמול הרגשתי את אהבה ואת כל הריגושים שזה פשוט מתסכל ולא מובן למה זה נגמר.
אני לא רוצה להעיק ולהציק לו ולשאול אותו למה אני רוצה לתת לו את הזמן.
אבל אני כן רוצה שנחזור. אני לא יודעת מה לעשות.
אני לא מוכנה להפסיד בן אדם כזה כחלק מהחיים שלי והאיש של חיי.
כי באמת היה לנו טוב בסופו של דבר כי היו לנו מלא רגעים מדהימים ביחד!