בן 29 ועדיין לא עובד במה שאני אוהב, האם למהר?

אתחיל בכך שאני גאה בעצמי מאוד. אני עקשן ורודף אחרי החלומות שלי. גם אם לא אגשים אותם, כנראה שאמות מזקנה בנסיון להגשים אחד מהם.

החיים שלי התנהלו כך, שאני בן 29 ועדיין לא עוסק במה שאני אוהב. מה אני אוהב? משאיות. איך זה קרה?
בין השנים 2013-2016 הייתי באוניברסיטה עם הפסקה קצרה ולבסוף החלטתי לצאת כי התואר לא זז. אמנם הייתי שם יחסית הרבה זמן אך זה בגלל שאני עקשן ,בנוסף בזמן הזה עשיתי חלק קטן מאוד מהתואר ביחס לזמן שהייתי שם.

עוד במהלך התואר אנשים ספורים מסביבי הבחינו באהדתי הרבה למשאיות. הייתי נוהג בסימולטורי משאיות במחשב, תחביב שהחל מכיתה ז׳. לפני זה הייתי משחק בסימולטור נהיגה. אני בנאדם של הכביש.
אנשים אז אמרו- "למה אתה לא הולך להיות נהג משאית?"- עניתי להם שאני לומד לתואר, וחבל לצאת ממנו, ושאחרי התואר אלמד לנהוג על משאית כתחביב.

הסתדרו הדברים כך שהתואר נהיה קשה וקשה עלי והחלטתי לצאת. התייעצתי כך בזמנו על העניין. בנתיים אני שמח מאוד על ההחלטה הזו ומודה על כל יום שאני לא לומד שם.

ב2017 הגשתי טופס ירוק ללמוד על משאית בארץ אך כתבתי בו שטויות לכן זימנו אותי לוועדה רפואית ופסלו אותי כי סתם בנו עלי תיק. העניין מתנהל בימים אלה עם עו"ד ונכון לעכשיו אני מנוע מללמוד על משאית בישראל.

בכל זאת, היציאה מהאוניברסיטה פתח לי דלתות להגשים את עצמי. וכך התחלתי לעבוד על זה! חוץ מנהיגה אני גם חובב טיס (סימולטורי טיסה החל מ2008) אז טסתי לארה"ב לעשות רשיון טיס פרטי. אחרי קשיים הוצאתי את הרשיון. הימים אחרי קבלתו היו המאושרים בחיי ולא אשכח זאת כל ימי חיי. זה היה תחילת הדרך למי שרוצה בסופה לעבוד כטייס. רשיון פרטי זה צעד ראשון.

חזרתי לארץ ומצאתי עבודה דווקא במזרח אירופה, שם אני שוהה כרגע. אני עובד בחברת מחשבים ומרוויח סביר מינוס. העבודה עצמה מכובדת ואומרים שמתאימה לי. כי אני נראה טיפוס של מחשבים.

אבל אני רק חושב על משאיות וטיס. חשבתי ללמוד משאיות בקנדה. כך אוכל לעבוד שם כנהג ולגור ליד הגבול עם ארה"ב וכך לצבור שם שעות טיסה באיזה בית ספר לטיסה ליד הגבול.

החוזה עבודה שלי נגמר בסוף דצמבר. אני בן 29 ועדיין לא עושה מה שאני רוצה- שזה להיות נהג משאית תוך כדי שצובר עוד ועוד שעות טיסה ורשיונות טיס. המטרה היא שבסוף אנסה אפילו לחפש עבודה כטייס מסחרי- כשאגיע למצב שצברתי שעות טיסה והרשיונות המתאימים, ואעשה הכל שזה יקרה.

בקנדה הנהגים יכולים להרוויח ים כסף. ההורים יכולים לתת לי הלוואה ובסוף דצמבר כמעט יהיה לי כל הכסף לעלויות הקורסים של המשאיות. אבל ארצה גם לטייל בקנדה לפני לראות שאני מתחבר למדינה.

אני יכול להשאר עוד חצי שנה באירופה לעבוד ולחסוך עוד וכך פחות להיות תלוי בכסף של ההורים (יש לי כבר חוב ענק אליהם על הקורס טיס), אבל אני קצת מתחיל להלחץ מהגיל. אני כבר בן 29. אם אחתום עוד חצי שנה אהיה כמעט בן 30 ועדיין אפילו בלי רשיון משאית. אני מתחיל לחשוב על גילאי הפרישה של נהגי משאיות וטייסים וזה מלחיץ אותי, אני חושש שעד שאוציא רשיון ואמצא עבודה שם (שזה גם לוקח זמן) כבר אהיה ממש מבוגר. חוץ מזה שמשם אני צריך לחסוך לרשיונות טיס מתקדמים, ואולי באמצע ארצה להמיר רשיון המשאית לאירופאי ולנהוג קצת בגרמניה (לעבוד שם קצת כנהג).