נפרדנו ועדיין לא שוכחת אותו

כפי שראיתם לפי הכותרת זה המצב ואני כבר ממש בתסביכים ומתוסכלת.

לפני שהיינו ביחד הייתי מאוהבת בוא, וכל הזמן שהוא היה בסביבה הייתי בורחת מרוב הלחץ. ואז יום אחד כבר אמרתי לעצמי שדי זה חייב להגמר,נפגשתי עם חברה שלי וסיפרתי לה שיש לי רגשות עליו (היא ידידה שלו) והיא ממש הופתעה לגלות את זה אבל עזרה לי, היא קבעה לי איתו פגישה שאני אדבר איתו על זה (תכלס כשאני חושבת על זה...זה טעות חיי לא הייתי בכלל צריכה לגלות לו שאני מאוהבת בו).

בקיצור נפגשנו שנינו אני והוא והתוודתי בפניו שאני מאוהבת בו מלא זמן (שנה...) הוא אמר שאין לו מה להגיד על זה ופשוט העביר נושא ודיברנו רגיל ככה כמה שעות הייתה שיחה ממש ארוכה ונחמדה..

אחרי זה התחברנו ממש, דיברנו המון בווצאפ הוא כל הזמן התייחס עליי (יש לציין שהוא תמיד יזם שיחות ואני יודעת שזה לא טוב אבל תמיד התביישתי להתחיל שיחה).
ואז קרה שפשוט נהפכנו להיות זוג אבל זה בכלל לא היה למלא זמן (כמעט שבועיים). נפגשנו במציאות רק פעם אחד, כל הקשר הזה התבסס וירטואלית ואנחנו גרים באותה עיר הוא פשוט לא יזם פגישות וכשאני אמרתי לו שאני מתגעגעת הוא אמר שגם הוא וזה לא באמת עזר..
וממש כבר התחלתי לדאוג התחלתי לחשוב שאם הוא לא נפגש איתי בכלל וכל פעם דוחה את זה כנראה הוא מנצל אותי או משהו ואז אחרי שבוע וחצי בערך כבר ממש התעצבנתי ורשמתי לו הודעה ארוכה בווצאפ שזה לא עובד ככה שהתחלנו מערכת יחסים ואנחנו לא רואים אחד את השני, הוא פשוט התחיל לתקוף אותי ואז פשוט אמר "זה מוזר לומר שאני לא רוצה להיות במערכת היחסים הזאת?" הוא פתאום אמר שאם זה מה שקורה כדאי שנפרד והכל וכבר ממש התחלתי לבכות ואמרתי לו שזה ממש לא נכון ושיכנעתי אותו שהקשר הזה לא חייב להגמר כי זה הקשר הראשון שלי ואין לי ניסיון, בקיצור התחלתי ממש לאכול סרטים ואחרי יום נפרדנו בטענה שהוא עסוק ויש לו מלא דברים על הראש (אחר כך הבנתי שהוא פשוט חירטט איזה תירוץ)

נפרדנו פנים מול פנים ממש בכיתי לידו כי לא רציתי בכלל שנפרד ממש אהבתי אותו והוא ניסה להרגיע אבל לא ממש הלך לו...
הוא אמר אחרי זה שזה שנפרדנו לא אומר שלא נדבר..
אחרי יום שלחתי לו הודעה הוא פשוט סינן אני כזה טוב.... שולחת שוב לא עונה שובסינן..
בקיצור הבנתי שהוא מסנן אותי וזה ממש שבר אותי שזה המצב היה לי חוסר תיאבון למחשבות שליליות.


וכבר שבוע...חודש ואנחנו לא מדברים פשוט שכח ממני התעלם כאילו כלום לא קרה (אנחנו גם באותה מסגרת אז לפעמים אני רואה אותו הוא פשוט או מתעלם או אומר היי אבל יבש ממש) שלא תחשבו שהוא עסוק ממש כן? הוא יוצא עם החברים והכל...כי ברור שהוא פשוט חירטט את זה פשוט לא מבינה למה הוא נכנס למערכת יחסים עם מהתחלה אתה ידעת שלא תאהב אותי...
וזה ממש שבר אותי באמת אני מאז הפרידה מרגישה מזה מכוערת,חסרת ביטחון לא מרוצה מעצמי (גם לפני זה הייתי חסרת ביטחון עכשיו עוד יותר פשוט ברמה כזאת שאני ממש נגעלת מעצמי להסתגל במראה) אני לא מפסיקה לשכוח אותו הוא מוזכר כמעט בכל מקום במיוחד ברשתות החברתיות...
אנחנו גם באותה מסגרת איך אני אמורה להתמודד עם זה שאני כל הזמן אסתכל עליו והוא פשוט קר, לא מתייחס זה כל כך מעצבן אותי!!

ולא אכפת לו באמת...אחרי חודש בערך שנפרדנו הוא רשם לי שהוא מצטער אם חשבתי שהוא השתמש בי והכל וכתב לי נאום כמה שאני מדהימה והכל ועניתי לו והוא פשוט שוב סינן וממש יצאתי עליו שמה הקטע שלו שהוא פשוט מתעלם ואז רושם לי דברים כאלה "יפים" ולא באמת מתכוון לזה והוא פשוט ענה שהוא מתרחק מכל החברים שלו וזה לא אישית עליי...

אני לא מבינה מה הסיפור שלו הוא פשוט נפרד ממני ואז מתעלם כאילו לא קרה כלום, ניתק ממני פשוט את הקשר יום אחרי הפרידה ואז אחרי זה כותב לי סליחה בלה בלה ואז בורח כאילו אני ממש אוהבת אותו והוא פשוט משתמש בזה והכי גרוע שאני רואה אותו הרבה פעמים והוא מתעלם...
אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש כי תמיד צצות לי המחשבות שהוא נפרד ממני כי האופי שלי מחורבן או משהו כזה, גם לפני זה ממש הרגשתי יפה ועכשיו תמיד יש לי את המחשבה הזאת של "אהה יופי מלא מתחילים איתך רק מי שאת מאוהבת בו זרק אותך" וככה זה ממשיך המחשבות האלו לא נעלמות הכי גרוע שאני לא רוצה לצאת מזה כי אני תמיד במחשבות שנחזור או משהו למרות שאנחנו לא.

מה לעשות עכשיו? קשה לי להתעלם ממנו במציאות כי אני תמיד משדרת שאני עדיין חושבת על זה, אני תכלס כבר מתוסכלת ממש אני יוצאת עם כמה בנים וזה עדיין לא עובד כי כל הזמן חושבת רק עליו הוא היחיד שיצא לי ממנו משהו ושבאמת התייחס עליי וחיבק אותי ונישק אותי ועכשיו זה פשוט נעלם...