היי חברים,
אז כמו הכותרת אני עם המחלה הארורה, אבל מי שלא יודע לא יכול לשים לב, בלי עין הרע אני ממש בסדר. לוקחת תרופה ומאמינה שזה לא יחמיר.
קרה לי פשוט מקרה חברתי קצת מוזר שהכנתי את עצמי אליו ולא יודעת אם אני בסדר שעשיתי את זה.
התחלתי השנה ללמוד ומאד חשוב לי להתחבר לאנשים ובכלל להכיר חברים חדשים, בלי קשר לזה, התחלתי שיחה עם מישהו מהקורס שלי לגבי כתבה שאנחנו עושים במטרה לשאול את דעתו על הכתבה שלי ולשאול גם את שלו. כבר הכרתי אותו קודם אבל לא יצא לנו ממש לדבר אח"כ הגיעו עוד שתי בנות שגם אני כבר מכירה. והחלטתי לעשות כתבה על מישהו שחולה במחלה כדי להעלות מודעות ולהעביר מסר שזה אפשרי לחיות עם זה בשלום ושזה לא כ"כ נורא כמו שזה נשמע. והבחור שדיברתי איתו סיפר שלחבר שלו גם יש את זה והתחיל להסביר מה זה בעצם והבנות לא כ"כ הכירו ומתוך אינסטינקט שאני ממש יודעת על זה הכל, נפלט לי שיש לי את זה ומשום מה הרגשתי עם זה בנוח להגיד אמנם הם קצת הופתעו אבל לא הגיבו מוזר פשוט אמרו שלא רואים ושאלו איך זה מתבטא וזהו ואיכשהו הנושא עבר שהבחור אמר שנהיה בריאים ובלי עין הרע וכו וכו.
אחרי כמה דקות הרגשתי סתומה כי בתכלס לא בא לי שיידעו אבל בסיטואציה עצמה הרגשתי צורך לספר כי אני לא רוצה להתבייש בזה זה חלק ממני וזה לא כזה נורא כמו שחושבים.
אני מרגישה קצת חרטה על זה. יש לי ממה? או פשוט לקוות שהם אנשים סבבה ולא ישפטו אותי (כי הם באמת עשו רושם שהם הכי סבבה) הם פשוט לא חברים טובים שלי עכשיו וזה היה סתם מתוך שיחה על הכתבה לא באלי שיסתכלו עליי אחרת.
למרות שאם כן הם כנראה לא חברים ולא אנשים טובים? אני צודקת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025