נשבר לי הלב כבר שלוש פעמים בחצי שנה האחרונה. אני יודע שמשהו לא בסדר, אבל לא יודע מה

כבר שלוש שנים שלא הייתי עם מישהי והאמת שלא היה אכפת לי רוב הזמן. כמעט אף פעם לא הסתדרתי עם בנות וכל מה שעניין אותי בהן זה הגוף שלהן. חוץ מפעמיים שהיתי חצי שיכור והלכתי על חוויות מיניות שרובן היו גרועות, עם בנות זולות, באמת שלא היה לי שום קשר רציני עם מישהי מאז כיתה י"א.

לפני חצי שנה עברתי שינוי תודעתי, נהייתי הרבה יותר רגיש והרבה יותר אוהב וזה השפיע עלי ממש ביחס שלי לנשים. היום יש לי מלא ידידות ואני רואה בקשר איתן לפעמים משהו יותר טוב מהקשר שלי עם חברים גברים קרובים. אבל אני גם פתאום יותר זקוק לאהבה (ולא למין!!). לפני חצי שנה היתה מישהי שקצת נדבקה אלי ולא עשיתי שום מהלך, אבל הייתי מאוהב בה קשות, בקטע שהייתי מסתכל עליה ואז נהיה עצוב כי ידעתי שלא יהיה בינינו כלום. זה עבר לי תוך חודש, כשמישהי אחרת נדבקה אליי, ואיתה כמעט התנשקתי אבל בגלל שזה היה במקום ציבורי לא עשיתי את זה, ואני יודע שהיא התכוונה לנשק אותי (ליקקה את הלשון ובהתה לי בשפתיים) אבל היא ציפתה שאני אעשה את המהלך ולא עשיתי את זה כמו אפס ולא דיברתי איתה על זה ולא ניסיתי ליזום עוד נשיקה. תוך שבוע מאותו הרגע הפסקנו לדבר, היא אמרה לי משהו סטייל "נהיה ידידים" ואחרי חודש היא התחילה לצאת עם מישהו שהסתבר שהוא כבר התחיל איתה עוד כשהינו קרובים. ואתמול זה קרה שוב. מישהי שאני מכיר הרבה זמן ותמיד הרגשתי שהיא מרגישה אלי משהו אבל לא הייתי בטוח בעצמי אף פעם להתחיל איתה, אפילו שפעם היא סוג של הציעה לי לצאת. היא עכשיו פתאום נתנה לי את התחושה שהיא מעוניינת, והאמת שיצאתי איתה פעם אחת וכבר תכננתי לצאת איתה שוב אבל אז היא פתאום העלתה סטורי לאינסטגרם עם גבר אחר במיטה וכתוב "Mine" עם לב. תכלס, ידעתי שכנראה יש לה מישהו כי שמעתי על זה דיבורים, אבל הייתי מסטול מהסיכוי שהיא תהיה איתי. בניגוד לשתי הפעמים הקודמות, לא הייתי ממש מאוהב בחורה השלישית (אבל אני כן אוהב אותה מאוד), ולא נכנסתי לשום דיכאון בגלל זה, אבל זה כן מעסיק אותי, איך לעזאזל זה קורה שוב ושוב?

שמתי לב שבאופן מאוד ברור, כמעט כל האינטרקציות שלי עם בנות נגרמו בגלל שאני חיכיתי שהן יתנו לי סימן שהן אולי מעוניינות. בחיים לא הייתי ניגש לאחת משלוש הבנות האלה (שדרך אגב, חוץ מהראשונה, אף אחת לא באמת התאימה לי) אם הן לא היו יוצרות לי את התחושה שהן מעוניינות והיו עושות לי "חיים קלים". גם שלושת הבנות האלה הן ממסגרת שאני נמצא בה, לא יזמתי את הפגישות איתן, פשוט היינו כמה פעמים באותו מקום (עבודה).

מצד שני, יש אפילו יותר בנות שאני בטוח כמעט במאה אחוז שאם אני רוצה הן יהיו שלי אבל אני פשוט לא נמשך אליהן ולא מעוניין בהן. בדרך כלל בנות פחות "נחשקות" כי כנראה שיש בי משהו שמושך בנות, אבל אלה שאני נמשך אליהן גם הן בדרך כלל כאלה שמצפות ממני לעשות הכל, ואני פשוט לא טוב בזה. יש לי חוש הומור ובטחון לדבר עם בנות אבל בסופו של דבר אני הופך סתם לדמות אהובה, חכמה ומצחיקה, אבל לא בן זוג אפשרי.