מעולם לא היה לי חבר, אני חוששת מההמשך. מה לעשות?

שלום
שמי ליעד אני בת 23. אני בחורה שסבלה המון מילדים רעים והתעללויות נפשיות ( ככה קוראת להשפלות ותחושת לבד רוב גיל ההתבגרות ) זמן רב חיפשתי את עצמי לא ידעתי מי אני. ניסיתי לחקות אנשים כדי להיות הם ולא אני. בכל אופן- אני חיה עם אחות גדולה בשנה שלה ,יש חבר 4.5 שנים ולי לא היה מעולם
חייבת לציין שמחמיאים לי על הגוף, ועל איך שאני נראית- אבל לי יש חוסר בטחון
יצאתי ל4-5 דיטים בחיי שלא היו יותר מ2 פגישות ואני חסרת אונים כי מצד אחד הם היו בנים שאחד אחד היו הטעם שלי מבחינת המראה החיצוני ואופי , אך שום דבר לא המשיך. אני מאשימה אותי שלא ידעתי איך למשוך את זה בווטסאפ למעיין, ומושך ואף גם בפגישה. אני עדין מנסה להשתפשף ולהבין מה לעשות ומה לא להגיד
אני סך הכל נחמדה ואני לא סנובית בפגישה אבל אני מכונסת בעצמי אולי מעט, כמובן שמדברת אבל יש מצב שיכולים לראות שאני בן אדם עמוק
סליחה על החפירות. בכל אופן לא היה לי חבר ואני דואגת! מאוד דואגת.. אנשים אומרים לי יש לי חברות שגם בגיל 33 לא השתפרו ותראי אין להן אף אחד
אני לא יכולה לחשוב על העובדה שאני אצא עם אחד שלא הטעם שלי , קשה לי ממש. מה אתם חושבים?
הוא צריך להיות הטעם שלי כדי שאכיר אותו ואצא איתו או שלא משנה איך נראה ולראות בפגישה?
אני נמשכת מאוד לכאלה שנראים טוב אבל זה לא מה משנה לי. אכפת לע מהאופי וקצת מהמראה החיצוני-
צריך קצת הרי להימשך לא?
שיהיה גבוה ממני - אני 1.70 אז אשמח למעל ושיהיה אינטיליגנט ואיש שיחה.
קשה לבקש ? המון?
אני אובדת עצות, פחדתי שאולי אני לסבית כמו שהמשפחה חשבה -
ואני מתחילה להאמין בזה למרות שב תכלס אני יודעת שאני לא רוצה בנות אלא בנים
מאוד מבולבלת, אובדת עצות.. גרה ביישוב קטן בשרון ולא יודעת מה לעשות כדי להכיר אנשים.
אני ממש מעדיפה להכיר באקראי , שיפול בחור מהשמיים ( אולי אני חיה בסרט ) או אנשים שינסו לשדך אבל לא אתרי הכרויות .. ממש קשה לי עם זה
פעם נרשמתי הסתכלתי מי באתר נלחצתי מאוד , והייתי
בהתקף חרדה וישר ברחתי משם
אני מפחדת להיות כמו הבנות שנמצאות לבד , בגיל 29+ אפילו 30+... מאוד מפחדת
בנות , בנים אשמח לעזרתכם.
האם צריך להתפשר כשאתם רואים בחורה, מבחינת מראה חיצוני וקודים התנהגותיים כדי להכיר בדייט או שזה בסדר קצת להסתכל וזה לגיטימי ?