איך להחיות את הקשר עם הידידה?

אז ככה יש לי ידידה טובה מאוד כבר קרוב ל4 שנים שאנחנו ידידים טובים מאוד. הכרנו בבית ספר כשבתיכון למדנו יחד באותה הכיתה. לי הייתה חברה ולה היה חבר שהוא גם חבר מאוד טוב שלי. מההתחלה היה בינינו יחסים מאוד אפלטוניים ופתוחים בנוגע לכל הנושאים בחיינו. במשך הקשר בינינו אני והחברה שהייתה לי אז נפרדנו אחרי שנה ביחד והיא נשארה עם החבר, עדיין נשארנו ידידים מאוד טובים והכל היה רגיל. קצת לפני הגיוס של שנינו היא וחבר שלה נפרדו, באותו רגע חשבתי שהקשר בינינו כנראה ישתנה, בכל זאת החבר שלה לשעבר הוא חבר מאוד טוב שלי מאז הילדות, למרות זה הקשר בינינו לא דעך או נגמר, להפך, התקרבנו מאוד ובילינו זמן ניכר יחד. אני התגייסתי כמה חודשים לפניה למסלול ביחידה מובחרת, בתחילת המסלול כל שבת שיצאתי בילינו יחד כל השבת, וכל רגע שהיה לי עם טלפון היא ישר עזבה הכל על מנת שנוכל לדבר. לרוב היא אפילו הייתה כותבת לי כל יום מה עבר עליה וכל מיני דברים שהיא רצתה שאדע אפילו שהיו שבועות שלמים שלא הייתי עם הטלפון בכלל. אחרי הגיוס שלה כל ההודעות שלה קצת פחתו וזה היה מובן לגמרי כי היא גם כמוני בצבא ועסוקה. אבל אחרי שהיא כבר הגיעה לסדיר שלה ואני המשכתי במסלול הארוך, בלי טלפון ובלי לצאת הביתה כמעט. גם כשהיה לי טלפון היא לא עשתה מאמצים כדי שנדבר אפילו כשזה היה מצב שהייתי רבע שעה עם טלפון אחרי שבועיים רצוף בלי, שבתות היא גם הייתה נעלמת ולא ממש יוצרת קשר או מתרצת תירוצים. היא סובלת בשירות שלה אז חשבתי שאוקיי היא בטח צריכה את השקט שלה והרוגע שלה ובטח כשהיא תסתגל ותתרגל ואני אסיים את המסלול המצב יחזור לקדמותו. אחרי הרבה זמן סיימתי את המסלול וחשבתי סוף סוף נוכל לחזור לדבר כמו פעם או לפחות בתדירות קצת יותר נורמלית ממה שהיה במשך המסלול. אבל ההפך הגמור קרה, היא עוד יותר מתרחקת ועוד יותר מסננת או מתעלמת, פעמים רבות ניסיתי לברר מה גורם לה להיות ככה ותמיד זה הוביל לריב מיותר מאוד. עכשיו הגענו למצב שכמעט ולא מדברים או נפגשים כלל ואם נפגשים אז אני מרגיש שאני מרוחק ממנה מאוד. היא חשובה לי כל כך ובעייני זה תמיד היה אפלטוני וכנל בעיניה. אני אובד עצות כבר ולא יודע איך אפשר להחיות את הקשר הזה?