הכרויות וזוגיות - ללכת לפי הדת שאני מאמינה בה או לפי הלב?

היי,
אני בחורה דתיה שגדלה בבית דתי. יש מלא דברים של בינו לבינה שפשוט לא מדברים עליהם ואני מניחה שיש עוד מלא דברים שאני בכלל לא יודעת. למרות שאני מאד מנסה להעשיר את הידע.

אני עובדת במקום חילוני ומאד מאד אוהבת את הגישה של חיה ותן לחיות, ההסתכלות על החיים ככלל בלי ירידה לחיי הפרט והכי חשוב את הפתיחות. מציינת את זה כי אולי כל החשיפה הזו זה מה שמביא אותי להתלבטות הקשה שלי בעניין הזוגיות.

כאחת שגדלה על ערכים מסןיימים כדתיה יש דרך אחת להכיר והיא שידוך וגם כל הקטע של המגע אפילו סתם ביד אמור להיות רק אחרי חתונה.

אם להיות שניה נטרלית ורק לתצפת אז אני רואה זוגות חרדים/יות וזוגות חילונים/ות.

כמו שכולם אומרים לכל מגזר יש את ההיתרונות והחסרונות שלו וכאן מגיע הקושי שלי בנושא הזוגיות.

אני לא רוצה לשמור נגיעה או להימנע מדיבור פתוח לגמרי אני כן חושבת שצורת המגע זה משהו חשוב לבדוק האם זה מגע פראי ואכזרי או משהו יותר רך ועדין. (מה הפנטזיות שלו?) מצד שני אני יודעת בבירור שאם אני אחפש ואצא עם דתי לא יהיה את זה וגם הלדבר על הרצון והחששות האלה שלי זה בעייתי ביותר וכולם אומרים שלא לדבר כי במיילא אחרי החתונה אין לדעת מה יהיה והכל נתון לשינויים (אפילו לא מעלים את זה. כמו שאמרו לי שלא תעזי להעלות ולדבר על זה)

אם להיות אפילו יותר כנה ומובכת אז גם בעניין הסקס. אולי יש משהו יותר טוב וכיפי? האם עם כולם זה מרגיש אותו דבר?

נתתי אני חושבת את כל הסיבות למה לא כדאי לי לצאת עם דתי
ועכשיו לצד השני לצאת עם חילוני רק כדי להתנסות, לראות, להכיר זה משהו הרבה יותר בעייתי ומורכב כי קודם כל אני אכנס לקטגוריה מסויימת שממנה אין חזור, זה להרוס את השם שלי ושל המשפחה שלי בחברה שאני באה ממנה כמו גם העובדה שאני באמת עדיין מאמינה בערכים עליהם גדלתי. אני יודעת שיהיו לי חיים טובים אם אמשיך באותו קו. אני מאמינה בכללי שזה טוב לשמור נגיעה. ואני לא רוצה למרוד ולצאת נגד כל המוסכמות והערכים של החברה הזאת. אך מתקשה להחליט האם זה טוב גם לי בדגש על ה לי כרגע. האם אני לא אשאר עם מחשבה לנצח שיכול להיות סקס או חיבור יותר טוב עם מישהו אחר שאני בכלל לא מכירה אחרי החתונה.

מפחיד אותי גם עצם המשמעות של שידוך. שאני יבחן כאשר הרעיון זה מתאימה להיות אמא לילדי או שלא ולא יהיה כל כך מקום ללב. צורה טכנית מידי בעיני. איך אפשרי לאהוב באמת מישהו ככה? להזדקן איתו

כל המחשבות האלה והחששות האלה מונעות ממני להתקדם ואני פשןט לא יוצאת עם בחורים עד שהבין בדיוק מה אני רוצה.
כל עזרה של עצה מה הייתם/ן עושים או שיתוף בתובנה אני מאד יעריך
תודה! :)