בכל דרך בה אני הולך, חברה שלי מטילה בה ספק, מה זה אומר עליה?

זה כנראה יהיה ארוך, אם אין לכם סבלנות ואין לכם משהו חכם להגיד, אל תגיבו, אין לי כח לטרולים, תודה.

אני ביחד עם חברה שלי כבר יותר משנתיים, ומאז תקופת הצבא בכל דרך בה אני הולך, בכל חשיבה שיש לי על העתיד של מה אני אלמד, ובמה אני אלך לעבוד, היא מטילה ספק ומוצאת סיבות ותירוצים למה לא כדאי לי, אני מרגיש שהיא מורידה לי את האוויר מהמפרשים, אבל היא טוענת שהיא אמיתית איתי ושאין לה כוונה רעה ושהיא "תומכת" בי למרות שהיא לא חושבת שאלו הדרכים בשבילי.

אני אפרט:

מקרה מספר 1:
יש לי עסק משפחתי שאני מתפעל ביחד עם אבא שלי, ואחרי הצבא אני הייתי מבולבל מאוד, ומאוד רציתי להפסיק לעבוד ומצאתי כל סיבה למה לא כדאי לי לעבוד, ואחרי שסידרתי את הראש שלי עם קצת חושבים, החלטתי שאני אמשיך לתפעל את העסק כי הוא אחד הפלוסים היותר גדולים בחיים שלי שמאפשר לי לעבוד בעוד עבודה באמצע השבוע ולעשות משכורת הרבה יותר גדולה.
ומאז חברה שלי זוכרת את כל הדברים שאמרתי על העסק והיא תמיד זורקת לי פה ושם כל מיני אמירות כאלה שאני יכול לעזוב את העסק, כמובן שכבר אמרתי לה שאני לא מתכוון לעזוב בזמן הקרוב ואני מתכנן להתקדם ביחד עם העסק הזה קדימה לעוד כמה שנים טובות, משהו שאני יודע שלא מוצא חן בעיניה אבל... מי שואל אותה?

מקרה מספר 2:
אחרי הצבא אני חיפשתי לעבוד בעבודה מועדפת, ומצאתי לנכון לעבוד בתחנת דלק שקרובה אליי לבית, ושוב חברה שלי ניסתה להוריד אותי מזה לחפש עבודה אחרת, והיא ניסתה למצוא כל סיבה שתגרום לי לעזוב, כמובן שלא הקשבתי לה והמשכתי והתחלתי לעבוד שם, זאת לא עבודה מי יודע מה אבל זה היה בשביל המועדפת.

מקרה מספר 3:
אחרי חמישה חודשים עזבתי את התחנת דלק (לא סיימתי מועדפת) לטובת לימודים בשוק ההון האמריקאי, ושוב, ברגע שסיפרתי על זה לחברה שלי, היא ניסתה להוריד אותי מזה בכל דרך אפשרית, ואמרה דברים בסגנון "זה בכלל לא אתה, אתה צריך להיות קרימינל, זה לא כרטיס ללוטו, אתה סתם תבזבז את הזמן שלך" וכו', מה שכן היו לי מכות כואבות בשוק ההון שגרמו לי לסגור את תיק ההשקעות שלי באותה תקופה, אבל למדתי הרבה מאוד, עם הרבה מאוד כוח רצון והתמדה, התחלתי לראות רווחים שאני עושה קצת לפני שסגרתי אותו, כי הייתי צריך כסף בחשבון הבנק, אוטוטו אני פותח את תיק ההשקעות השני שלי, הרבה יותר מיומן ממה שהייתי, וחברה שלי כמובן, לא מוצא חן בעיניה שאני מתעסק בזה בטענה שזה "לא בשבילי".

מקרה מספר 4:
החלטתי לקנות ספר על NLP על מנת לפתח כישורים שאין לי מבחינה חברתית (משהו שמאוד סבלתי ממנו כשהייתי נער), וחברה שלי אומרת שאני לא צריך את זה כי זה משהו שלומדים לבד, אם כך למה אני הייתי צריך לסבול ולא למדתי את זה לבד? למה יש עוד אלפי נערים עם בעיות חברתיות והם לא לומדים את זה לבד? ואחרי זה היא מחזירה לי עם טענות נגדיות למה לא הייתי צריך את הספר, ולוויכוח הזה אין סוף, למעשה לאף אחד מהמקרים פה אין סוף אצלה.

מקרה מספר 5:
החלטתי לסיים את העבודה מעודפת בחברת התקנות (סוג של שיפוצים), וחברה שלי בהתחלה אמרה שיהיה לי בהצלחה וכו', לא היה לה מה להגיד, אחרי שהיא הבינה במה אני עובד (כי זאת עבודה שיש בה סיכון מסויים, לאנשים טמבלים שעובדים בצורה שמסכנת את עצמם) היא ניסתה לגרום לי לעזוב בטענה ש"אם תסיים את המועדפת ולא תעזוב את העבודה הזאת אתה תיתקע בעבודה הזאת", ואמרתי לה שזה לא יקרה כי אני מתכנן לחפש עבודה אחרת.

מקרה מספר 6:
לאחרונה התחלתי לראות הרצאות על עסקים, שיווק ומכירות, שמאוד תורמים לי, ושאני הולך ליישם אותם, חברה שלי שוב אומרת שזה בזבוז זמן, שזה סוג של "שטיפת מוח" בשביל שאני אקנה קורסים של אותם המרצים, אז זהו שלא.
אלו הרצאות חינמיות ביוטיוב, ובתכנון שלי אני בכלל לא חושב לקנות את הקורס של אותו המרצה בגלל שיש לו כ"כ הרבה סרטונים שהוא מלמד בהם דברים.

מקרה מספר 7:
מאז שסגרתי את תיק ההשקעות שלי בשוק ההון, היה לי תוכנית בראש:
למצוא עבודה בה אוכל לסיים את המועדפת, להמשיך ללמוד לשוק ההון, ואחרי שסיימתי את המועדפת למצוא עבודה בה אוכל להתמקצע במכירות.

והיום התקשרו אליי מאוניברסיטה כלשהי, וכאשר דיברתי עם הבן אדם שהתקשר אליי מטעם האוניברסיטה עצר אותי לרגע:
הוא: אני יכול להגיד לך משהו?
אני:כן, בבקשה!
הוא: אתה נשמע מאוד מכירתי בטלפון, אתה מאוד וורברלי, דינמי.

כשסיפרתי את זה לחברה שלי היום כשהוא אמר לי את המשפט הזה, לא הספקתי לסיים אותו והיא צעקה לי עם קצת הומור על הקול שלה "איך הוא קנה אותך", כי היא טוענת שזה בכלל לא אני וככה היא לא מכירה אותי.
המשפט שלה באותו רגע מאוד הרגיז אותי והצית וויכוח בנינו ששוב, אז הסברתי לה שמול לקוחות אני מתנהל אחרת, מול העובדים שלי אני מתנהל אחרת, יש לי שפת תקשורת שונה לכל סיטואציה, ואני מודע למי שאני מול אנשים מסויימים, אני משווק את עצמי על מנת שאני אוכל להתקבל לעבודה, אז איך הוא קנה אותי? ושוב, טענה נגדית מול מה שאני מסביר לה...

חברה שלי היא לא אישה רעה שלא תטעו, היא לימדה אותי הרבה דברים על עצמי וחלק ממי שאני היום זה בזכותה, אבל יש לה כישרון למצוא לכל פיתרון בעיה, היא טוענת שהיא תומכת בי ב100%, אז איך זה הגיוני אם לכל מקום שאני הולך, לאן שאני הולך ומה שאני עושה יש לה משהו רע להגיד לי? אני מפחד שזה מסמן על משהו שיכול לגרום לבעיה רצינית בנינו בעתיד, כי היא לא ממש יודעת איך להתנהל כלכלית, היא הלכה גם אחרי הצבא והתחייבה וביצעה כל מיני תשלומים כשהיא בקושי מרוויחה 3500 שקל בחודש כשמזה לא נשאר לה ממש שום דבר כי היא "חיה את החיים וזורמת עם החיים בלי תכנון", זאת תכונה שמאוד מפחידה אותי אצלה כי היא באמת יכולה להיות אימא לילדים שלי, אבל מי יודע גם מה יהיה אז כשהיו לנו התחייבויות כאלו? איך היא תתנהל? מה היא תעשה? איך היא תגיב?

בגדול היא גם אמרה לי "תשמע אני אמיתית איתך, זאת הדעה שלי ואתה לא תשנה אותה, אבל אתה צריך לזכור שזאת רק דעה", יש משהו בזה, אבל יש בזה גם משהו יותר מציק כאשר זה חוזר על עצמו שוב ושוב, זה מוריד לי את האוויר מהמפרשים ואני מאוד מנסה להתעלם ממה שהיא אומרת, אבל זה מאוד קשה בגלל שהיא בן אדם שכ"כ קרוב אליי.
אני מאמץ את הרעיון של "אל תיהיה צודק, תיהיה חכם" אבל זה לא עובד איתה, כי היא שוברת את הסטיגמות האלו.

מה אתם אומרים?

נ.ב.
אני רק מזכיר שוב, אין לכם משהו חכם להגיד, אל תגיבו, טרולים בשאלה אחרת, לא פה, תודה.