נשים תמיד צוחקות עליי בכל מיני סיטואציות בחיים, האם אני פועל נכון בתגובה שלי?

בעיה בולטת אצלי בחיים זה שבנות צוחקות עלי בכל מיני מצבים. בעבר כתבתי כאן על מקרים שונים שקרו לי ,בלי לציין תמיד איך הגבתי, כדי לנסות להבין מאין זה נובע בדגש על כך שמגברים אינני זוכה בד"כ ליחס זה. מסקנות הביניים היו שבנות אלו כנראה לא כאלה בוגרות ואו עם בטחון נמוך במקצת, ושהיותי גבר לא אטרקטיבי (רזה מאוד וכו') מזמינה תאקלים כאלה.

כעת נבחן איך אני מגיב לסיטואציות השונות, כדי לראות איך אתם רואים את הדברים, כי אני קצת עם דפוס חשיבה אובססיבי וטיפה שונא נשים ואתם רובכם אנשים נורמלים כך אני מקווה. שאלתי לגבי כל המקרים- האם הגבתי נכון והצלחתי להעמיד האישה הפוגעת במקומה:

1. בכניסה למסעדה שאני מבקר כבר לא פעם ,ביקשתי כמו תמיד לשבת בשולחן שבצמוד אליו יש שקע טעינה. המארחת טענה שאין כזה שולחן ושהיא יכולה להביא לי עמדת טעינה. בביאוס הסתכלתי לעבר השולחנות שאני כבר יודע לידן יש שקעים. המארחת והמלצרית חייכו אחת לשנייה. אמרתי סבבה נקח עמדת טעינה. שאלתי מה מצחיק. המארחת ביקשה שאצטרף למלצרית שתושיב אותי. שאלתי שוב למה היא צוחקת ומה מצחיקה. "כי אני נחמדה" ענתה. הלכתי עם המלצרית. בשולחן שלי כשישבתי התברר עד מהרה שאין בעמדת טעינה תקע מתאים לפלאפוני. כשחזרתי למארחת אמרתי "שלום" בזלזול וטענתי שהעמדה לא מתאימה לפלפאון שלי. הראיתי לה ששום תקע לא נכנס. היא ניסתה לתפוס את החוטים ולנסות בעצמה אך לא הבאתי לה, מחשש שהיא תחבל לי בכניסת חוט הטעינה של הפלאפון. היא הסתכלה על המלצרית אך לא חייכה. אמרתי לה שאם אין מקום פנוי אין לי בעיה לבוא פעם אחרת. לבסוף המארחת אמרה לי לשבת בכניסה וסירבה שאבוא איתה כשניסיתי, כדי שתנסה לפתור את הבעיה. בסוף הושיבה אותי בשולחן ל20 איש שלידו שקע. חשבתי שאולי מתאים ללכת אליה ולדרוש התנצלות שצחקה עלי, אבל חששתי שזה יצא מוזר מדי. אני יודע שאדם רגיל כנראה לא היה נוהג כך.

איך הרגשתי אחרי אירוע 1: לא התרשמתי שהצלחתי להעמיד אותה במקומה, שאלתי אותה למה היא צוחקת והיא הפליצה איזו תשובה. הייתי צריך להמשיך ללחוץ עליה ,להעמיד אותה במקומה, ואולי אף לדרוש התנצלות. החזקתי את עצמי כי אני מודע לכך שאני קצת אובססיבי, ובעל נטייה להתפס למצבים כאלה, והתנחמתי בכך שלפחות הגבתי למצב בכך ששאלתי אותה מה מצחיק, ובכך שניסיתי להחזיר כפי שפורט מעלה.

2. בעבודה יש מצבים שצריך לשאול את האחראי שאלות. מי שנמצא בדיוק בשיחה עם לקוח מקבל תיעדוף. עמדו לידו קבוצה של 3 איש בערך כשבאתי לשאול. הוא הסביר להם דברים, ובאיזשהו שלב הביט בי. התחלתי לשאול ואז קטע אותי ואמר "רגע" כי רצה להמשיך לעזור להם. אחת הבנות שם צחקה. קצת. לא הגבתי.

אחר כך התקשרתי לידידה וסיפרתי לה שאני חושב להגיד על כך למנהל. רציתי התנצלות. היא התנגדה לרעיון ואמרה שזה יוציא אותי מוזר ומדובר באירוע קטן. ושדיווח שכזה יגרום לתמונה שלילית לגבי מצד האחראי. למרות שביקשתי מהאחראי לדבר איתו ואמר שיתפנה בצהריים, לבסוף לא העליתי את העניין כי הבנתי שזה באמת יצא מוזר. במקום זאת דיברנו על איזו סוגייה שהייתה לי עם הכוח אדם של החברה לסדר לי טיסה לישראל (אני עובד באירופה), בלגאן שהעסיק אותי מאוד אותו יום כי היו שם סיבוכים.

במבט מאוחר על האירוע הבנתי שאולי מוטב היה להגיב על המקום, ולהעליב את אותה אישה (ולהסביר לאחראי שהיא צחקה עלי ולכן אני מגיב כך כי ישר היה לוקחני לשיחה )או לדרוש התנצלות. בסוף יצא שהאירוע שכח עם הזמן.

3. משמרת סופש ויש אחראית עם איי קיו של ציפור. אני לעיתים שואל אותה שאלות שקשורות לעבודה, והיא בחצי מהפעמים מפשלת ונותנת עצות לא נכונות. זו הייתה משמרת של סופש כך שהיא הייתה האחראית היחידה שם. כך שיצא שהיא הייתה צריכה לענות לשאלות של כל העובדים שם כאשר היו להם כאלו (שרות לקוחות). כשבאתי אליה באחת הפעמים עם שאלה היא בדיוק דיברה עם חברה שלה. "כן, מה עכשיו" אמרה לי וחייכה לחברתה שחייכה חזרה. שאלתי אותה למה היא צוחקת והיא ענתה שבדיוק סיפרה לחברתה בדיחה.
"אם באמת צחקת עלי, הדבר הנכון זה להתנצל"
היא הביטה בי במבט קפוא, וענתה "אבל זה לא המצב". התרציתי למרות שברור שזה היה עלי ושאלתי את שאלתי כרגיל. כשסיימה לייעץ לי אמרה "בבקשה אל תרגיש ככה (שצוחקים עליך)" ונראה היה שהיא מנסה לרצות אותי. עניתי לה שאני לא טיפש ואני מבין מה קורה סביבי, ופה כבר התבטא הבטחון העצמי הנמוך היחסי שלי וזה שכנראה אין לי עמוד שדרה חזק , אז ניכר בקולי שאני נעלב וכאילו עומד לבכות, בעוד האחראית מביטה בי במבט קפוא. היה ניכר שהיא לא אוהבת שאני מוציא אותה לא בסדר. "פעם הבאה" אמרתי. "טוב, אנסה פעם הבאה" אמרה האחראית.

במרוצת המשמרת היה נראה שהיא מספרת בשפה זרה לכל מיני עובדים חברים שלה שבאים אליה לשאול שאלות את מה שקרה. כי היו כמה וכמה מבטים זרים.

אחרי כמה זמן באתי לשאול אותה שוב שאלה. היא חייכה חיוך רחב. "אני לא צוחקת עליך ,כן? אני רק מחייכת". התעלמתי והמשכתי בשאילת השאלה. החיוך של הארחאית נעלם באחת.

אחרי כמה זמן במרוצת המשמרת, באתי לשאול אותה שוב שאלה. המבנה היה ששאלתי את השאלה, ובסוף אמרתי לה: "וxxxxxx (מילה בשפה המקומית שהיא גסה מאוד.. כנראה דומה לבן זxxונה בעברית רק שזה לא הפירוש המדויק וכדי שזה יצא הביטוי המדויק צריך להוסיף עוד מילה. אבל זו אכן מילה מעליבה), אני לא יודע מה לעשות".
האחראית בתגובה הביטה בי. "אני מתייחס למצב כן, לא לך" אמרתי, באותה תבנית שהיא השתמשה עלי. אחרי מבטים ממושכים שהיא מביטה בי ואני בה היא ענתה לשאלתי כרגיל, אבל עם פחות סבלנות. אמרתי לה תודה וחזרתי לעמדה שלי. המבטים עלי נפסקו, נראה שהיא הפסיקה לדבר עלי. קצת אחרי יצאה לעשן. יום אחרי זה אני חושב שגם הסתכלנו ממושכות אחד על השני בשנאה, והחזקתי מבט עד שהיא הורידה את שלה.

מאז נמנעתי מלשאול אותה שאלות והייתי ניגש לאחראים אחרים. פעם אחת שהם הפנו אותי אליה היא כבר לא שיחקה איתי משחקים.

בחלוף הזמן תהיתי האם זה היה נכון להחזיר לה או לפנות למנהלים ואולי אף לדרוש התנצלות, אולי אפילו להקפיא עבודתי עד שהיא מתנצלת. ההנחה היא שהם היום לוקחים צד שלה. לא בטוח אם שביתה מצידי הייתה גורמת להם ללחוץ עליה להתנצל, למרות שהביקוש לדוברי עברית במקום עבודה שלי הוא גבוה ודי צריכים אותי.


אני יודע שהפוסט עלול להיות מוזר ביותר לכם, אך אל תשכחו שאני לא בנאדם כזה נורמלי, ואני נתפל לדברים מסוימים שאצל אחר אולי היו חולפים באין מפריע.