אני והידיד הכי טוב שלי התרחקנו וכבר לא מרגישים קרובים כמו פעם. מה לעשות?

עוברת עליי תקופה קשה בזמן האחרון שאף אחד לא מצליח להבין אז אני מקווה שלפחות פה מישהו אחד יבין אותי.
אחותי שאני כל כך מחוברת אלייה עברה דירה וכבר לא גרה איתנו וזה משהו שמאוד מקשה עליי, אני וחבר שלי נפרדנו, אנחנו באותה כיתה ועכשיו הוא עם מישהי אחרת מול העיניים שלי, למי זה לא יהיה קשה לראות את זה כל יום? חברה שהייתה מאוד קרובה אליי עשתה משהו חמור מאוד מאחורי הגב שלי וגיליתי את זה בעצמי, ועכשיו, אני והידיד הכי טוב שלי התרחקנו מאוד ואני אסביר- כבר מלפני שנתיים מכיתה ז' היינו ידידים מאוד טובים והיה בנינו קשר טוב וזה רק הלך והתחזק במיוחד השנה! הוא והחברה הכי טובה שלי הכל בשבילי, ונוצרו שתי חבורות בכיתה של בנות והידיד שלי היה בהתחלה בחבורה שלי אבל לא היה לו שם טוב כי הוא היה בה רק בשבילי ולאט לאט הוא התחבר לקבוצה השנייה והתרחק מהקבוצה שלנו וממני אישית, במקביל היה לנו ריב ראשון על משהו שאני כבר לא זוכרת (לפני חודשיים בערך) אחרי הריב השלמנו והרגשנו שאנחנו מתרחקים, באתי לדבר איתו אמרתי לו שזה מה שאני מרגישה וגם אמרתי לו שהוא הולך ורק מתחבר לקבוצה השנייה יותר ויש מישהי בקבוצה השנייה שמאז ומתמיד היא לא אהבה אותי ואני לא אותה ורק ניסתה לחבל לנו בקשר, אז אמרתי לו את זה שהיא מנסה תהחליף אותי ושאנחנו מתרחקים והוא אמר שהוא לא רואה את זה ככה ושזה לא נכון אבל אני בפירוש שמתי לב, (יום יום היינו מדברים, הולכים למקומות יחד, צוחקים ומדברים על הכל!! וזה פשוט השתנה לאט לאט.) אז עזבתי את הנושא והיה לי קשה שהוא לא רואה את זה כי פחדתי שזה יילך ויחמיר, שנתרחק וכבר כל החברות בנינו תיגמר אז באתי ואמרתי לו שוב והוא שוב היה נראה כאילו לא אכפת לו מהנושא והתחרפתי איך זה לא אכפת לו, איך הוא לא רואה שהתרחקנו, אני לא חסרה לך? ואמרתי לעצמי בסדר אם ככה הוא מגיב אני אעזוב את זה וכמו שעשיתי אחרי כמה ימים הוא בא בעצמו ואמר שצדקתי. הכל חזר להיות כרגיל באמת הייתי שמחה כי הוא באמת היה הכל בשבילי אין מישהו שאהבתי והערכתי יותר ממנו! ואז לאט לאט שוב התרחקנו דיברנו על זה שוב והתרחקנו.. עכשיו שכחתי להגיד שבכיתה ז' ובכיתה ח' אף אחד לא אהב אותו ואף אחד לא התחבר אליו מהבנות (הוא תמיד העדיף לנסות להתחבר לבנות) כשהוא היה רוצה לבוא איתנו למקומות היו אומרים שהוא נדחף, שהיינו קובעות לצאת אף אחת לא הייתה רוצה שהוא יבוא ואותו דבר הבנים אף אחד לא אהב אותו, צחקו עליו קראו לו הומו, נדחף, מצחיק...
ואני תמיד אבל תמיד הייתי איתו ובשבילו! הגנתי עליו בכל פעם שמישהו היה אומר עליו משהו כזה, תמיד הייתי איתו, הייתי מזמינה אותו לכל מקום, הייתי רבה עם חברות שלי על איך שהן דיברו אליו והייתי אומרת שזה שהוא בן ורוצה להיות איתנו אין בזה משהו לא בסדר אם הוא לא עשה לנו כלום, רבתי עם חבר שלי על איך שהוא דיבר עליו! הייתי איתו תמיד בקיצור, בטוב וברע, שאף אחד לא אהב אותו אני היחידה שהייתי איתו, ואת האמת? לא כולם היו עושים את זה, אנשים אחרים ממזמן היו "נשברים" ו"עוזבים" אותו, אבל אני לא. כשאני אוהבת מישהו אני לא אעזוב אותו אני אהיה איתו תמיד בטוב וברע גם אם זה רק שנינו נגד כולם.
ועכשיו, שהוא הצליח להתחבר לחבורת בנות שאני פחות מחוברת אלייה הוא פשוט עזב אותי! אחרי כל מה עשיתי בשבילו? ועשיתי הרבה! אני לא ציפיתי לתודה ובחיים לא מצפה או אצפה לא עשיתי את זה בשביל תודה אבל מרגיש לי שהוא ממציא לעצמו תירוצים כששאלתי אותו למה התרחקנו הוא אמר בגלל הריב ונכון, אני גם מרגישה שהריב הזה שיבש משהו אבל אשכרה היינו 24/7 ביחד לאן נעלמת?! כשיש לך מי שיאהב אותך אז זהו? אתה שוכח הכל והולך? דיברתי איתו על זה אמרתי לו שהוא כפוי טובה, מגעיל ונוטש והוא רק התווכח ובאמת שאני כל כך פגועה הרי היינו חברים כל כך טובים היה לנו כיף ביחד זה פשוט לוותר על החברות! איך אפשר? כל כך קשה לי עם זה כי באמת היינו מדברים על הכל, צוחקים ביחד, היו לנו מקומות קבועים שלשם אנחנו הולכים, מקומות קבועים לדיבורים ואיך אפשר לעשות דבר כזה? הרי זה לא שעבר בנינו חתול שחור סהכ היה ריב שהרחיק והוא עזב אותי אז מרגיש לי שזה לוותר על משהו כל כך טוב וכואב לי ועצוב לי ואני לא יודעת מה לעשות מכאן, אני כל כך אהבתי אותו והוא פגע בי חזק יותר מכולם בלי להגזים! אני נתתי לו הכל, את החיים שלי הייתי נותנת לו אז למה זה הגיע לי? זה פשוט לא פייר.
וכואב לי לחשוב שזה זה נגמר.. הרי הוא היה הכי חשוב לי, ואני יודעת שאף שיחה עוד לא תעזור.