שלום לכולם.
פעם הייתי ילדה מאוד ביישנית! מאוד!
הייתי מאוד שקטה בקושי הייתי מוציאה מילה,אבל אני חושבת שזה בגלל המצב החברתי שעברתי ביסודי...(לא היה לי ממש חברים,זה סיפור ארוך אבל המצב שלי לא היה טוב)
אבל השנה עברתי לבית ספר חדש.
הכרתי חברות חדשות,וברוך ה׳ טוב לי פה...
ועכשיו אני הרבה פחות ביישנית ממה שהייתי פעם!
אבל עדיין יש לי הרבה קטעים שאני פשוט מתביישת מצי שלא צריך! נגיד ילדה שהיא מקובלת תבוא ותדבר איתי אני יתבייש ממש,או נגיד סתם ילדה שהיא יותר גדולה ממני תבוא ותדבר איתי אני גם אתבייש...ונגיד אני בחיים לא יבוא לאיזה ילדה וינסה להתחבר אלייה..הביטחון שלי כך כך נמוך שאני לא מסוגלת לעשות דבר כזה!
אני לא רוצה להשמע שחצנית אבל הרבה אנשים אומרים לי שאני יפה...אבל אני לא מרגישה ככה..אני חושבת שאני נראת בסדר לא יותר מזה! נגיד לפעמים חברות של אחותי אומרות לאחותי ״איזה יפה אחותך״
וכל מיני דברים כאלה אבל ברגע שאני רואה את חברות שלה שאמרו את זה אז הם מסתכלות עליי ועובר לי בראש שבטח הן אומרות לעצמן ״אה היא לא כזאת יפה כמו שחשבתי״ הם לא באמת אומרות את זה...אבל זה מה שאני מרגישה שהן חושבות ברגע שהן מסתכלות עליי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות