לסבול בריאותית בקרבי או לקחת "סיכון" ולרדת לג'וב?

יש לי רצון לתרום למדינה אבל יותר חשוב לי היא ההתפתחות העצמאית שלי (יכולים לקרוא לי אגואיסט אבל עם איך שהצבא מתייחס לחייל, לרצות להשיג משהו מהשנתיים שמונה לדעתי לגיטימי) ובסופו של יום התגייסתי לקרבי, סה"כ הגעתי ליחידה מעניינת מאוד ועברתי כחצי מהדרך.
אבל אני סובל מבעיה בריאותית שמאוד מאוד מאוד מקשה עלי, החלטתי לתת חודש אחרון של ניסיון לבדוק עד כמה אני סובל/יכול להתמודד עם האתגרים הפיזיים הקשים שיהיו מולי בזמן הקרוב (ככל הנראה אני אסבול יותר ממה שאוכל לקחת על עצמאי אז אקח את האופצייה של לרדת לגוב, לכן אני גם כותב את השאלה כאן מראש לשמוע דעה של כמה אנשים שהם לא אנשים מהיחידה שאני מניח רוצים שאני אשאר איתם).
עכשיו הבעיה זה שאם אני מרגיש שאני סובל יותר מידי אני לא אוכל לשרת בקרבי, זה אף פעם לא היה חלום ילדות אז לא נורא אבל זה אומר בהכרח לרדת לגוב, כמובן שכל תפקיד בצבא חשוב אבל אני מעדיף אם אני יכול לתת כמה שיותר מעצמי וככל הנראה אני אמצא את עצמי בתפקיד שיותר מתמקד בלדאוג לבעיות הבירוקרטיות של איזשהו קצין.
כמובן שכל תפקיד צריך מישהו שיבצע אותו אבל כמישהו שסבל מבעיות נפשיות (לא שזה עבר פשוט בתקופה הזאתי ספציפית סובל פחות) אני יודע כבר שאם אגיע לתפקיד שירגיש לי בזבוז זה רק ידרדר אותי נפשית.
אז אני תקוע בין להישאר בקרבי וגם לסבול וגם לדרדר את הבעיה שקיימת בי כרגע (פניתי לרופאים לא עזרו, הציעו פיזוטרפיה עשיתי אותה כדת חודשיים וביינתים התוצאות לא מופעיות, אני מודע שלוקח זמן לפיזוטרפיה לתפוס אבל גם משהו מייאש) לבין לרדת לגוב ולקחת את הסיכון שאקבל תפקיד מאוד גרוע.
הייתי רוצה לתרום כמה שיותר אבל עם איך שהקלפים מחולקים על השולחן הדבר גרם לי לחשוב על לנסות בכלל לוותר על "הקריירה הצבאית" שלי ולנסות לרדת על נפשי (הייתי כבר אצל טיפול אצל קבנית בגלל סיבה אחרת ושם בין היתר פירטתי על החיים שלי ועם הסיכום שהיא הציגה לי בסוף הפגישה הרגשתי שאני בן אדם שרוט, אז אם ואחליט ללכת בגישה הזאתי סוג של יש לי נקודת התחלה אני מניח?)
אני עדיין רוצה לתרום אבל מרגיש שאני אהיה בורג מיותר במערכת עצומה.
ובסופו של דבר אני מוכן לתת הזדמנות לכל תפקיד שאקבל.
מה הדרך הנכונה לפעול ובמידה ואסבול גופנית? איך לרדת מקרבי? (כמו שציינתי למעלה רופאים לא עזרו לי וגם אם אתחיל תהליך רפואי הדבר יקח כנראה לפחות חודש) אבל אני לא רוצה "לירוק" לצבא בפנים ולדפוק נפקדות עריקות וכאלה. אבל במידה ואין ברירה, אין ברירה..
בסופו של דבר זה פריקה אבל אני מחפש גם עצות או שמישהו יוכל לעשות לי סדר בראש, אני מרגיש שאני קיצוני בין קרבי לבין לצאת מהצבא ואשמח לעזרה. :)