מה יהיה איתי בסוף? מתוסכלת מאוד

היי
אני לא יודעת מה קורה לי. יש לי מלא בעיות בחיים ואם אני יתחיל לספר עליהם זה לא יגמר. אני אמצא עוד ועוד בעיות שאני לא יגמר. בכל מקרה אני רוצה לדבר איתם על בעיה אחת ספציפית.

אני לא יודעת למה אני כ''כ שונאת מלא אנשים בחיי. כאילו אין מצב שאני יואהב מישהו מסוים. העיקר שאני מדברת על זוגיות לפעמים. כיום אני סטודנטית חלק מבנות אני ממש שונאת אותן שאין לזה סוף. או כאלה שאני שונאת בלי סיבה. בדר''כ אומרים מי שונא אנשים אז הוא שונא את עצמו, שאלתי את עצמי האם אני שונאת את עצמי בגלל שאני שונאת את אחרים?! לא מצאתי תשובה מדויקת לכך. כאילו אני לא יודע מה נהיה ממני, מה יצא ממני? מאיפה זה מגיע? איך היצר רע השתלט עלי?

אבל רוב אנשים שאני שונאת אותם חלקם אני מכירה ומרגישה פגועה. למשל חברה שלי מהצבא, קברתי את החברות שלנו מבחינתי, הגעתי מלא מסקנות שאני לא רוצה להיות חברה שלה כי היא לא שווה את זה, עשיתי עליה איקס אם היא רוצה לשוחח איתי וכו' אין ליבעיה אבל להיות נאמנה לה? לא. יש איתה סיפור שלם שעומד בפני עצמו ואני לא יכניס אליו עכשיו.
אני רוצה לחזור לגבי שנאה שלי אל אחרים. אמצע התואר אני עסוק להתעסק בדברים שליליים שלא מקדמים לשום מקום תכלס. אני לא יודע אם אני יסיים תואר בכלל עם התנהגות כמו שלי. אני כ''כ עסוק להתמקד איך כל אחד פגע בי על פי תחושות או מבטים או במובן של המילולית.

יש לי חברה אחת בתואר שאני רק אוהבת אותה, נראלי מסיבה שאנחנו רק מרכלות על מסלול שלם. הגעתי למצב שאני מזלזל בערכים של אנשים אחרים. אני מרגישה שאני מנצלת את הרגע הזה בשביל לפתוח את הפה כשאני איתה. אין לי חברות חוץ ממנה בלימודים למרות שנסיתי אבל לא יודעת. כבר לא סומכת על אף אחד בלימודים. חשוב להבין שאני בנאדם פגועה, רגישה ואני עוברת מלא זוועות בחיים. אני לא נערצת מול אחרים משנה לשנה אני מרגישה שאני לא שווה. אינלי כוח כבר. לפעמים אני לא יודע מה יהיה איתה. מבחינת לימודים והחבר'ה הקמפוס התקלקלו,כבר שנה שנייה אני לא משתלבת בחיי חברה בקמפוס, אני מרגישה שאני לא לומדת בכלל והעיקר לסיים. אני עסוקה גם לדבר עם כל מיני גברים שמתחילים איתי. לא יודעת כבר.

התנהגות שלי ממש מפגרת, מתנשאת אני לא מדברת עם אף אחד. אני לא מוכנה ליזום שיחה אלא כן זה מגיע מהם. שנה וחצי אני במסלול אני לא מתייחסת אף אחד ומשדרת שמבחינתי זה בסדר. הייתה לי חברה בשנה א' שגליתי את פרצוף שלה כ''כ מהר שעד היום אני שומרת לה טינה, בגדה בחברות שלנו, אין יום שאני לא מקללת ברגע שאני מביטה בה.
לסיכום אין סוף לשנאה שלי כלפי אנשים בכל מסגרת שאני עוברת בה.