קשה לי בחיים האלה, לא יכולה לבד. מה אין בי שיש באחרות?

אני לא יודעת מאיפה להתחיל , יכול להיות שזה יהיה ארוך .. אני פשוט מתוסכלת . אני שבורה , ריקה , מיואשת .. אין לי מילים . אני מרגישה כל כך מבולבלת , ולבד.

אני צריכה מישהו לצידי , חיבוק חם , ואין לי את זה . את האנשים שקרובים אליי אני לא מעניינת ,הם לא שמים לב אפילו .. כלום לא הולך לי בחיים ... אני יודעת שזו תקופה אבל היא נמשכת יותר מידי זמן ואני לא יכולה לשאת את זה יותר .
אני מרגישה ריקה , זו המילה , פשוט ריקה . כאילו שאני רק גוף , בלי כלום בפנים , חוץ מדאגות וכאב , מחשבות ורגשות .

אני לא יכולה לספר לאף אחד , כי אין לי את המישהו הקרוב הזה שניתן לסמוך עליו ! ואיש מקצוע זה לא רלוונטי אין לי כסף לזה ... אני גם מעדיפה לא לספר את זה לאדם שלא מכיר אותי בכלל ..

אני שונאת את עצמי . ואחד הדברים הכי נוראיים שיכולים לקרות לאדם בחיים זה לשנוא את עצמו . זה הורס הכל באמת .. בהמון תחומים וזו תחושה נוראית .
זה לשנוא את עצמך על זה שאתה שונא את עצמך ! רגש שקשה להעיף אותי אותו , אני בחיים לא אקום בבוקר ואגיד לעצמי דברים טובים , כי זה יהיה שקר לעצמי , אני בחיים לא אחשוב שאני שווה משהו , עד שמישהו יבוא ויוכיח לי אחרת .
אני יודעת שזה מתחיל בי , אם אני אדע מה אני שווה ואוהב את עצמי , כך גם האחרים . אבל אני פשוט לא מצליחה ! וניסיתי ! גם אם יש איזשהי עלייה שאני מתחילה לאהוב משהו בי , זה יורד לתימיון ברגע שקורה משהו שמוריד לי את הביטחון מחדש . למרות שלא מעט גברים בכל הגילאים אמרו לי שאני מקסימה ויפה וטובת לב , זה לא עוזר , ושום מילה של אף אחד לא עוזרת . אני לא אתחיל לפרט פה כל מה שאני שונאת בעצמי ,זה יותר מידי ... וניסיתי לטפל ולשנות אבל לא הכל ניתן לשינוי ...

אף פעם לא הרגשתי באמת מאושרת , מלאה באהבה , אני כותבת את זה עם דמעות בעיינים , כואב לי שזה המצב , וקשה לי איתו , ניסיתי לשנותו וזה מייאש ואני לבד וזה עוד יותר קשה ! האנשים שמסביבי לא מעריכים אותי , לא עוזרים , בעוד שנאי תמיד שם בשבילם , וזה בעייתי למצוא חברות אחרות .. אני מלאה מועקה , ריקנות , כאב . אני בן אדם טוב , אני באמת לא יודעת למה זה מגיע לי ? איך יכול להיות ש19 שנה אני לבד ? שאף אחד לא אהב אותי ? שלא היה לי חבר , למרות שאני נראית טוב ומשדרת מתיקות ורוך , מה יש באחרות שאין בי ? לא הולך לי בצבא , בלימודים ,בחברה , ואני באמת לא מבינה למה ... אני כן שווה , אני כן יפה וחברותית ומחייכת לאחרים ... אף על פי שמבפנים אני שבורה ...אני כל הזמן מנסה לברוח מהמציאות , להיכנס למיטה ולא לצאת , בוכה ובוכה , משתגעת ממחשבות וממועקה .. אני מצטערת שחפרתי כל כך ... הוצאתי הכל ואני מאוד אשמח שתקראו ותיתנו לי עצה , מילה טובה מהלב ... תודה רבה