האם אני ׳חסודה׳ מידי וצריכה יותר ׳לתת׳ לגברים? אני חריגה?

היי טוב זאת הולכת להיות שאלה קצת מוזרה חחחח.. יש לי כל מיני כללים וחוקים בנוגע למין עם גברים ואני שומעת מחברים שלי שזה נחשב יחסית חריג ושאני צריכה להשתחרר... אז רציתי לשאול מה דעתכם.

אז אני בת 21, שכבתי רק עם גבר אחד (היינו בזוגיות שנה וחצי, שכבנו תוך חודש), אף פעם לא הסכמתי בלי קונדום (אני נגד לקחת גלולות ובכללי מנסה להימנע מתרופות).

יצא לי לאחרונה לצאת עם מישהו ממש חתיך, התחרמנו בדייט שני אצלו בבית (הורדתי חזייה, לא הורדתי מכנסיים) ואחרי זה חתכנו כי פשוט לא הסתדר מסיבות לא קשורות. מה שמבאס אותי זה שממש רציתי לשכב איתו ועצרתי את עצמי... ואני שואלת את עצמי תכלס למה... הרבה בנות שוכבות בדייט שני ואפילו ראשון, ולי יש כלל שאני מחכה חודש עד לסקס.
יצא לי עוד כמה סיפורים דומים, אף פעם לא הורדתי את התחתונים מול גבר שהוא לא האקס שלי, וזה רק בגלל הקול הזה שיש לי בראש, באותו רגע שזה קורה זה מאוד קשה להתאפק (ואני לגמרי שלמה עם עצמי ומרגישה סקסית אז זה לא קשור לזה...)

מבחינתי אין כזה דבר לשכב עם גבר שהוא לא חבר שלי, מה שנוגד את הרצונות שלי כרגע, כי אני ממש לא רוצה כרגע להיכנס למערכת יחסים רצינית וצריכה זמן לעצמי וזה מבאס שזה אומר שאני צריכה להקריב אינטימיות וסקס עם גברים.

גם אין כזה דבר מבחינתי לשכב בלי קונדום ואני לא מתכוונת לקחת גלולות או אמצעי מניעה פולשניים אחרים (נגיד הורמונים או התקן תוך רחמי) מה שמשאיר רק קונדומים. זה חריג כל החיים לשכב רק עם קונדומים?
זה הגיע למצב שהיה לי חלום סקס ובחלום דאגתי שיהיה קונדום והייתי לחוצה על זה ורק אחרי שמצאתי קונדום יכולנו לשכב חחחחחח

אני גם לחוצה מאוד מהמספר של האנשים ששכבתי איתם. זה מבחינתי ממש ביג דיל ואני מרגישה שאם הוא יגיע נגיד ליותר מ3 אני ארגיש מאוד אשמה לגבי זה, ושאני צריכה לבחור ממש בקפידה את הגברים שאשכב איתם כדי שהמספר ישאר כמה שיותר נמוך.

וכמו שאמרתי יש לי חוק של לחכות חודש עד לסקס ראשון עם גבר... נגיד אם זה יהיה 3 שבועות אז זה גם בסדר אבל רק אם זה ממש מרגיש לי נכון. אם אשכב תוך זמן קצר מזה כנראה שארגיש אשמה ו׳זולה׳ (כן אני יודעת שזה מטופש אבל אני לא שולטת בזה)

אז השאלה היא האם זה חריג ואני לחוצה מידי, או שזה הנורמה? אני מרגישה מבולבלת לגבי מה מותר ומה אסור ומנסה לעשות את הדבר הנכון אבל מפחדת לפספס חוויות.
אולי אני אשתחרר כשאני אתבגר באופן טבעי עם הגיל?

אני פשוט מרגישה שכל הסיבוך הזה מונע ממני להנות. אני אוהבת סקס ואינטימיות עם גברים אבל משהו בי לא מאפשר לי להיפתח לכל אחד שיכול להיות לי סקס כיף איתו.

אני ממש אשמח לעצות של כולכם ובפרט לדעת מה ה׳כללים׳ של הנשים שקוראות את השאלה הזאת.
תודה!