אני מרגיש אפס ואני מפחד מבנות, איך יוצאים מזה?

אני בן 23, הייתי דתי-לאומי (חזרתי בשאלה), הייתי תמיד בסביבת בנים בלבד, לא הייתה לי חברה מעולם ולא הייתה לי שום התנסות אינטימית או מינית מעולם, אני חסר ביטחון לחלוטין ומרגיש נחות, וסבלתי מהתעללות ומבריונות בבית ספר וגם מאבא.

אני מרגיש פשוט תקוע... לא משנה מה אני מנסה לעשות, אני לא מצליח. בגלל כל הרקע שלי, הצורה שבה אני תופס בנות היא כסוג של חייזריות ואלילות עליונות שמסיבה מוצדקת לא מסתכלות עליי. ניסיתי אימוני פיקאפ עם אופק וזה לא הוביל אותי לשום מקום. אני עדיין מת מבושה, שונא את עצמי, ולא מעז לדבר עם אישה. המקסימום שלי זה לשאול מה השעה. אני גם מקבל חרדה וצמרמורת כשאני רואה בנות עם לבוש חשוף/סקסי.

אני חושב, שגם ברמה האובייקטיבית, אין לי שום דרך להשתפר.

להיראות יותר טוב? אי אפשר. אני נמוך (167), יש לי פרצוף של ילד (כולם ובעיקר נשים בעבודה וכד' חושבים שאני בן 16), אני גם די מכוער (נראה לי).

להתאמן בחדר כושר? בעיה. כל הילדות שלי הייתי שמן מאד ולא עשיתי ספורט... בגיל 18 הצלחתי לרדת במשקל, אבל בספורט אני פשוט גרוע, ונשארו לי עודפי עור ושומן בגוף (אני רזה, אבל בלי חולצה יש לי בטן רופסת כזאת). התעסקתי קצת עם הרמת משקולות, קרוספיט, דדליפט וכד'. בסוף פצעתי את הגב שלי ואני סובל מכאבים כרוניים ומבליטות דיסק בעמוד שדרה... ולאחרונה גם כאבים בחוליות של הצוואר. זה מונע ממני לעשות תרגילי משקולות, ואני בעצם לא יכול ממש לעשות משהו...

"פשוט לפנות לבנות"? כמו שכתבתי... זה כמו לבקש ממני לעוף, חחח. אם לא הייתה לי בעיה ופחד לפנות לא הייתי כותב את זה ולכן זו עצה מטופשת ואוקסימורונית.

להגדיל את מעגל החברים שלי? איך זה יעזור? וגם אם יהיו בנות במעגל חברים זה חסר טעם. בצבא היו לי וזה לא עזר. פשוט לא דיברתי איתן ולא התקרבתי אליהן מרוב שזה מפחיד וגורם לי לחרדה.

להתחיל לאהוב את עצמי? איך אפשר לעשות דבר כזה אם כל החיים הציקו לי ואמרו לי שאני אפס וצחקו על כל דבר שאני עושה?

אני בזמן האחרון קורא את הספר No More Mr Nice Guy וזה קצת מתחיל לעזור. אבל... אני עדיין לא יודע איך אני יכול להיות גבר אלפא. הרי אני נראה כמו ילד טוב ירושלים וחננה רצח. אני לא אסרטיבי. יש לי בייבי פייס. זה דברים שאי אפשר לשנות... אני מנסה לדמיין את עצמי עם אופי אסרטיבי ומגניב ובעל תכונות של אלפא, ואני בטוח שכל אחת שתראה את זה תתפקע מצחוק כי זה ייראה כל כך מזויף ולא אמיתי. אני מרגיש גם ש"אסור" לי להצליח ואסור לי להיות אלפא, כי אני אפס, וכי ההורים שלי לא יאשרו את "גולן החדש". ניסיתי לעיין בספר "כוחו של הרגע" ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני.

גם בגלל הרקע הדתי, וגם בגלל התפיסה העצמית שלי עם כל ההתעללויות שעברתי, והאופי הרגיש העדין שלי, והפרצוף של הילד המתוק שלי, והביישנות שלי, אני מרגיש שבנות הן ממש אלילות... שהן כל כך יפות אז הן נשיות מאד כלומר חזקות. ואילו אני לא גברי אז אני כזה חלש ונחות.

אני גם מנסה לדמיין את עצמי "אלפא" או בא למישהי כוסית עם טונציה גברית ומשפט פתיחה עם ביטחון... אין מצב שזה יעבוד. אני ממש מאמין שהיא תצחק עליי ותשפיל אותי. והיא גם בטח שמעה את המשפטים האלה מיליון פעם וראתה מיליון גברים מנסים להתחיל איתה ונמאס לה. אני בטוח שבנות לא רוצות שיגשו אליהן ושיפריעו להן.אני גם לא מאמין שנשים רוצות סקס בכלל. המוח שלי דפוק לגמרי ואני כבר לא יודע מה לעשות.

ולגבי הדת... זה כאילו שנדפקתי לגמרי בגלל שהייתי דתי ולא היו לי בנות בכיתה ולמדנו שאסור לדבר ולגעת עם בנות... אני מרגיש כמו אוטיסט כשאני מנסה לדבר איתן. וכל התרבות והחינוך שספגתי ממש חקוקים אצלי בתת מודע ואני לא יודע איך לשנות את זה.

בחורה יפה באופן אוטומטי שווה יותר. בנוסף זה אומר שהיא מאד מאד נשית ולכן מאד אוהבת את עצמה ובעלת ביטחון. אנשים רוצים להיות לידה כל הזמן בגלל היופי והביטחון שלהן, שמזינים אחד את השני במעגליות. בנוסף בגלל שהיא נשית מאד היא חזקה.

לעומת זאת אני שאני "זכר" אבל לא גברי (כמו נקבה שלא נשית), אז אני לא מעניין, אני נחות, אני חלש, אני "לא שורד" ברירה טבעית... כל החיים גם הסביבה של הגברים שהייתי בה דאגה להזכיר לי את זה. שאני גרוע בספורט ושאין לי שרירים ושאני כוסית ורגיש ויש לי פרצוף של ילד קטן וכנוע. צירפתי תמונה וגם אתם יכולים להסתכל בפרופיל שלי.

גם כל פעם שאני רואה אישה יפה אני מרגיש קטן ונחות ולא נעים לי, אני מרגיש שאני רוצה לברוח כי היא יותר טובה ממני ואני לא ראוי להיות לידה. ואני מרגיש כעס וכאב שיש לה ביטחון עצמי ושפת גוף זקופה ושהיא יפה, וזה מרתיע אותי ומרגיש שלא מגיע לי. וגם מרגיש שמשהו "לא בסדר" כי אני רגיל שמיניות ויופי נשי זה משהו שהוא חטא ואסור.

כל בחורה כוסית שאני רואה אני מרגיש נחות ומאוים ממנה, ושהיא מושלמת. זה הרגשה שהיא אמיתית יותר מכל דבר כמעט.

בנוסף לא ראיתי בחיים מישהי יפה ללא ביטחון.

הדוגמה הכי טריה זו מישהי שנמצאת עכשיו בסניף שלי (אני עובד בבנק) וכל השפת גוף שלה משדר עוצמה ושהיא מושלמת ושאף אחד לא יכול לפגוע בה ושהיא נשגבת.

בחיים לא ראיתי ההפך.

היופי שלה מסנוור וכאילו שואב ממני את כל הכוח ומחליש אותי, וזה יותר חזק כי אני מאמין שגם בלי השאיבה, אני חלש מאד וחסר כוח, ולא גברי.

בנוסף היא נחשקת וכל הגברים רוצים אותה. חייה יהיו קלים מכיוון שהיא יכולה לסנן בני זוג ולבחור את מי שהכי עשיר וכד'. בנוסף היא תתקדם בעבודה בגלל הטיה פסיכולוגית של הבוסים שיגרמו להם לקדם אותה ולקבל אותה. ועוד לא דיברתי על זה שהיופי שלה גורם לה לתשומת לב גם מבנות שרוצות להתקרב אליה. וככה היא תמיד במיינד של אני תותחית והיא לא תוותר ותמיד תתמיד במטרות שלה. נדיר ביותר מקרה שבו מאז לידתה היא תושפל ותקבל מסר שהיא לא שווה כלום. זה פשוט סתירה מהותית.

מעבר לזה, אני לא יודע איך להסביר את זה אבל אני פשוט מרגיש שבנות יפות טובות יותר מבנים, ובאופן ספציפי יותר ממני.

אל תשכח שאין כוסית אחת שתרצה להיות עם מישהו כמוני - חנון, עדין, ילדון חמוד וכד'. גם כי היא תרגיש שאני מתחתיה ואני מוריד ממנה. גם כי אני אשעמם אותה. גם כי היא לא צריכה אותי בכלל. וגם כי היא כל הזמן תקבל מסרים מהסביבה של "למה את עם הלוזר הזה?" ובסופו של דבר תלך ותחליף אותי באיזה גבר אלפא אחר.

זה אבולוציה ופסיכולוגיה פשוטה.

אני לא הייתי עם בנות בכיתה או בשום מקום... ותמיד למדנו שאסור לגעת בבת עד החתונה ושמי שלא צנועה היא סוטה ומחטיאת הרבים. קשה לי לתפוס את היופי שלה בתור "סתם" עוד מאפיין בה, אלא זה המאפיין העיקרי מבחינתי. זה כאילו שבגלל שהיא כל כך יפה, ואני לא יכול להשיג אותה כי היא עליונה ממני ואני אפס, זה גורם לה להיות חזקה עליי. יש לי אמונה ממש חזקה שהן אלילות ומאיימות. אני כמו אוטיסט איתן... יש מתח מיני ואני נמשך אליהן ומרגיש חרמנות מהשפת גוף שלהן או מהדיבור שלהן, ואני נכנס לפאניקה ולבלבול...

וכמובן כל העניין שגם מהסביבה הגברית שלי אני קיבלתי והפנמתי שאני כנוע ושלא מגיע לי כלום.

אני זוכר שפעם ניסיתי להיות אותנטי והעליתי סרטון ביוטיוב בכיתה ט' שאני פותח משחק חדש שקניתי, והילדים בכיתה מצאו את זה ולא הפסיקו לצחוק עליי שנה שלמה. הם הורידו את זה לפלאפון שלהם והיו שומעים את זה אלף פעמים ומחקים את איך שאני מדבר.

או כשכולם אבל כולם הצליחו לעשות מתח בשיעור ספורט ורק אני לא הצלחתי.

אני מרגיש שלא ראוי לקרוא לי גבר.

אני לא מבין בספורט, לא מבין באופנה, לא מבין בבנות, לא מבין בפלירטוטים, לא מבין בסקס ובמיניות (בתול), אני לא מבין ביכולות חברתיות (אני חסר ביטחון וביישן ומופנם), אני לא מבין במסיבות, אני לא מבין בחיים חילוניים. הייתי ואני עדיין בטיפול פסיכולוגי אבל אני לא מצליח לזוז לשום מקום מרוב כאב, דיכאון וקושי.