רוצה שההורים היו מעורבים יותר בחיי אבל מצד שני אני רגילה לזה שלא. מה לעשות?

היי לכולם אני בת 15 שנה הבאה בתיכון ובכל אופן יש משהו שלמעשה תמיד הטריד אותי בתוך עצמי אז העניין הוא שיש לי עוד אח גדול אחרי צבא וההורים תמיד התעניינו בו יותר מאשר בי תמיד דאגו לו לגבי ציונים ודיברו איתו ואני תמיד הרגשתי כמו סוג ב בבית גם עכשיו בערך כל הבעיות היו מספרים לי קודם נגיד אמא שלי ואבא שלי היו מלא פעמים לפני גירושים ובסוף לא אתם יודעים איזו מין טלטלה זו?? וזה כשהייתי יותר קטנה הכל היה בא אליי ואחרי זה לאחי הגדול בתכלס אני מרגישה כמו מבוגרת כבר בן אדם עצמאי אני קמה לבד בבוקר הולכת לבד לבית ספר מכינה לעצמי אוכל לבד לבית ספר דואגת לציונים שלי לבד והציונים שלי דיי טובים בסך הכל,אני יודעת מה אני רוצה ללמוד כשאגדל מה שאחי עדיין לא יודע מה הוא מעוניין ללמוד,ההורים שלי לא שואלים אותי לגבי מבחנים וכאלה והם בערך תומכים בכל מה שאני בוחרת זה מה שהם אומרים אבל בתכלס הם לא מעורבים ופתאום כשהחלטתי שאני בוחרת במגמה של 10 יחידות במקום 15 בתיכון אבא שלי אמר מה למה זה ולמה זה וכאילו זה העתיד שלי תנו לי להחליט על החיים שלי לבד אמרתי לו לא התערבת לפני אז למה ששתערב עכשיו ויותר מזה מה יגרום לי לתת לו להתערב?? אני כן יודעת שאני ילדה דיי שקטה אני מסוגלת להיות הכי חברותית בקבוצה אבל כשזה אני ועוד מישהו שאני מחבבת או לא מכירה לדוגמא אז אני לא כל כך יכולה עם הסיטואציה ומרגישה שנבלעת לי הלשון..אני מניחה שזה קרה גם בגלל היחסים הדפוקים של ההורים שלי שטלטלו אותי לגמרי.. חזרה לעניין-אני מרגישה קצת פספוס והייתי רוצה הורים שיותר מתעניינים במה שקורה איתי ובכישרונות שיש לי אבל הגלגל לא יחזור אחורה ואני ממש פוחדת שהעניין עם העצמאות שלי ישפיע בעתיד להיות עם בן זוג אני גם מעדיפה הרבה פעמים להיות לבד ולהתבודד ולעצב וכאלו זה התחום שאני רוצה לעסוק בו בעתיד עיצוב אופנה יש כאלה שיחשבו מה הקשר של זה אליי גם אם אני לא מתלבשת הכי סטייל והכל אני עדיין בן אדם נורא כריזמטי ופתוח לרעיונות וחשיבה מחוץ לקופסא.. ולא יודעת אני מרגישה שמה שכתבתי פה הייתה חפירה ומצד אחר גם סוג של פריקה.. אז בכל אופן אני מרגישה פספוס מצד ההתערבות של ההורים ומצד שני זה לא חסר לי כי זה לא היה לי ואולי זה טוב כי למדתי להיות ילדה עצמאית אשמח עד מאוד לשמוע את דעתכם על זה אני צריכה לשמוע עוד אנשים..