לפרוש
אז ככה, אני עתודאי בכלכלה וחשבונאות שנה א', מאז ומתמיד רציתי להתגייס לצהל בתפקיד לוחמה כלשהו, עשיתי פסיכומטרי במהלך יב' והוצאתי ציון די טוב והתקבלתי לעתודה שזה אחלה, עכשיו הבחירה הייתה בין קרבי לעתודה ועם הרבה אופטימיות , לחץ חיובי מההורים ומהסביבה הלכתי על עתודה בכל הכוח והייתי די מבסוט מהעניין, עברו מספר חודשים ולא אשקר שבכל התקופה הזאת כל יום נלחמתי עם עצמי ללמוד ועלו לי ספקות לגבי המסלול אבל הדחקתי את זה כי הרגשתי שזה סתם ויתור עצמי, עד שהגיעה התקופת מבחנים ושם כבר היה לי זמן לחשוב מה לעזאזל אני עושה, תמיד רציתי לעסוק במקצוע שכל יום אקום בבוקר וארצה לעסוק וללמוד אותו, ולא לחכות לסופש כל שבוע בשביל נחת ממנו, לא שאני שונא את הלימודים פשוט אני מרגיש מצד אחד שאני לא בראש לזה, שאני רוצה גם לחוות את הצבא ושיהיה לי על מה לדבר כל סופש עם החבר'ה ולא לשבת בצד, שאני מאמין שבגיל הנכון ללמוד אני אהנה מהלימודים , וגם שאני מפחד להתחייב על החופש שלי כי כפי שאתם יודעים שיבוץ וניסיון במקצוע בצבא זה מושג מאוד אפור.
מצד שני, אני מרגיש שזה לוותר לעצמי קצת ושאני צריך לסבול נפשית בשביל להתעלות על זה ולנסות לסיים למרות שאני די בודד .
מה אומרים
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025