כן. לא לוותר.
אז ככה, אני בן 22. השתחררתי לפני כמה חודשים, ומיד התחלתי לימודים, בלי לעשות טיול וכאלה דברים. ככה שאני הכי צעיר בכיתה.
זה התחיל במכינה המתמטית שלא עברתי. נלחמתי על המקום שלי ובסוף התקבלתי.
גם כשנכשלתי בבחני האמצע לא נדלקה לי נורת אזהרה.
המשכתי אל המבחנים - אז הגיעה ההתרסקות הגדולה. פשוט נכשלתי מבחן אחרי מבחן, 8 פעמים ברציפות (במועדי ב' שיפרתי מ-20 לערך לציון 40).
לבסוף הצלחתי לעבור קורס 1, קשה יחסית (חדו"א) מתוך 4.
אני עומד כרגע בפני צומת דרכים. האם להמשיך להילחם על המקום שלי בתואר הקשה הזה (ולהתסכן בנשירה במקרה של כשלון נוסף באחד הקורסים; כך ע"פ התקנון), או לוותא ולחשב מסלול מחדש?
אני מרוסק ומרגיש כשלון. לא מפסיק לשאול את עצמי למה אחרים יכולים ואני לא.
העתקתי את כל חיי מהפריפריה לאזור המרכז, בסמיכות לאוניברסיטה. ו"בזבזתי" להורים שלי הרבה כספים (על שכירות והוצאות שוטפות שממונו) שגם ככה אין להם.
מה עושים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025