אוקיי אז אני נערה מתבגרת .. כמו כולן ... בת 16 תמיד הייתי ילדה חברותית ומוקפת בחברים ואהבה . ובכיתה ט הכל פשוט השתנה . זה התחיל בריב עם חברות שהביא לריחוק מחברות .. זה המשיך לזה שלא היה לי לפעמים עם מי להיות בהפסקות. האמנתי שזה מצב כמו כל מצבים שהתמודדתי איתם ושזה יעבור ... ולאט לאט עבר הזמן , חגגתי יום הולדת בחופש הגדול והגיעו לי 20 ילדים מתוך 150... זו הייתה נקודת השבירה .. כל כך ציפיתי וחיכיתי ליום ההולדת והכל פשוט נהרס .
ואז עליתי לתיכון( כרגע לומדת בכיתה י) וגיליתי שאני לגמרי לבד ... תלויה בחברה אחת בשישי בערב ואם היא לא יכולה אז אין עם מי לצאת ... בהפסקות אני לבד רק מחכה שתיגמר ההפסקה בשביל שאצא מהמבוכה הזו שכולם מסתכלים עליי שפתאום אני לבד ... אני לא ילדה ביישנית ולא ילדה אנונימית . אני מוכרת בשכבה . בנוסף אני רקדנית וזה הפלוס שלי... ושאנשים רואים אותי לבד בהפסקות... זה פשוט הורג אותי. אחרהצ אני פשוט יושבת בבית, עצבנית על החיים שלי ועל כל המשפחה שלי . מלאה בזעם כזה פנימי... שממש לא אופייני לי . ולפעמים מתחילות מחשבות מה יקרה אם המצב לא ישתנה ? איך אפשר להמשיך ככה ? אני רוצה שיהיו לי הרבה חברות ואפילו להיות חלק מחבורה כמו שהייתי פעם .. ופשוט לא מצליחה כי דיי שונאים אותי ... למישהו יש הצעה מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025