קבלת צו הפטר לאלתר בעקבות נסיבות חיים, איך משיגים אותו?

סליחה זה ממש ארוך.

כשהייתי סטודנטית בסוף שנות ה- 20 הייתי משלמת על הלימודים בעצמי, הייתה לי עבודה והייתי בסוף השנה השנייה לתואר והייתי גם סטודנטית מצטיינת במסלול ישיר לתואר שני. היה חשוב לי ללמוד, הייתי הראשונה מהמשפחה שהתקבלה לאונ' רציתי שלילדי בעתיד יהיה מה שלא היה לי. בסוף השנה השנייה לא יכולתי לממן את התואר כמו שאר חברי לספסל הלימודים ולכן דחיתי את הלימודים, ירדתי לזנות ובכדי להעלים את תחושות הבושה והכישלון והמפגש עם גברים מגעילים השתמשתי בסמים, רציתי לשכוח את מה שאני עושה וכך במשך שלוש שנים שלמות הייתי במצב של שימוש בסמים הכל בכדי לשכוח באיזה מצב אני נמצאת, נפגשת עם גברים מגעילים ובמקביל קונה ומשתמשת בסמים קלים ( מריחואנה ונייס גיי), זה היה מעגל הרסני. החלטתי לצאת ממנו מצאתי עבודה חדשה שהיא אינה בזנות , חשבתי שאני חזקה אולם לאחר תקופה מסוימת של שנה הרגשתי שאני מדוכאת כל הזמן ומתביישת בעבר שלי שוב נקלעתי למצב של אי יציאה מהבית, לקיחת אין ספור ימי מחלה ושנגמרו הימי מחלה וחזרתי לעבודה הייתי צל כבוי, מגיעה לעבודה ובתוך הלב בפנים מפורקת, נפלתי שוב פעם לזנות והפעם צריכת השימוש בסמים גדלה כי כמות המפגשים הייתה גדולה מאוד עד שהגעתי למצב בו הותקפתי ע"י לקוח אז השתנו דברים!

החלטתי שאני רוצה לצאת מהעולם הזה לחזור להיות צלם אנוש. הצעד הראשון שעשיתי היא לבצע בדיקות רפואיות וגיליתי שאני נשאית HIV. מצב זה גרם לי להיות בשוק טוטאלי,לא ללכת לעבודה, עבודה שבה התעקשו לדעת למה אני חולה ורצו לראות אישורים ספציפים בדבר המחלה שלי, ואני שרק גילתי שאני נשאית התביישתי כעסתי והייתי בחופשת מחלה ארוכה ומאושרת ע"י רופא בגלל הדיכאון. כעסתי על עצמי ושזה קרה רק בגללי ואורח חיי וזהו "העונש" שלי. כאשר סירבתי לספק אישורים מפורטים אלא אישורי מחלה כללים החליטו להזמין אותי לשימוע שאליו לא הגעתי, באמת לא יכולתי לראות אף אחד, הייתי קמה ב- 4 בבוקר ובוכה כל היום, החליטו לפטר אותי וגם לא לשלם לי פיצויים בזמן ולא שכר שהיה מגיע לי(לא היו לי כוחות להתמודד מולם מבחינה משפטית) מה שבעצם הוביל אותי לבור כלכלי, לא יכולתי לשלם הלוואות שמלכתחילה לקחתי בכדי לממן את הסמים, התחלתי לבכות כל היום מחדש ופשוט לא לצאת מהבית.
לאחר התקופה הזו ובעזרת חברים טובים, שלא היו מודעים לכל ההיסטוריה שלי, החלטתי ללכת למטפל פסיכולוג ולספר לו הכל, לא יכולתי לשמור הכל בבטן סיפרתי לו על פגיעות מיניות שחוויתי בגילאים 8-12, על התקופה שבה עבדתי בזנות על ההתמכרות שעזרה לי להתמודד עם מפגשי הלילה עם הגברים השונים " הלקוחות" , על כך שנולדתי בגוף הלא נכון לי ועל החובות שבאו בעקבות המצב.
לאחר השלמה עם המצב הרפואי ולקיחת תרופות לטיפול בדיכאון, החלטתי להתמודד עם השינוי המגדרי ,שאני נולדתי בגוף הלא נכון ושחייתי כך במשך שנים רבות(עקב המקום בו גדלתי והסביבה לא יכולתי לצאת מהארון לא כלהט"ב בטח לא כמישהי שנולדה למין הלא נכון ) מצב זה של השלמה גרם לשקט נפשי, הרגשתי נחת,חזקה יותר ולכן התחלתי להראות שינוי חיצוני : לק בציפורנים, תוספות בשיער, ממש הכל באיזי הכל היה טוב עד שחטפתי על כך ברחוב ומהסביבה. שהייתי הולכת לראיונות עבודה ( 7 ראיונות) לא היו מקבלים אותי התחלתי שוב פעם להיות מתוסכלת להיות מרירה ושוב פעם לא לצאת מהדירה כך במשך 3 חודשים, בגלל שכאשר החלטתי לצאת וללכת לראיונות עבודה (שאני נראית יוניסקס לק באצבעות ושיער ארוך ותוספות ולבוש יוניסקס, רציתי לקחת את השינוי צעד צעד ) היו מסרבים לקבל אותי לעבודה למרות שהיה לי ניסיון תעסוקתי רלוונטי, וכך נכנסתי שוב לדיכאונות. במקביל קיבלתי מכתבים מהוצאה לפועל והרגשתי מחנק, הפתרון הקל היה פשוט לחזור לזנות , אבל לא רציתי שוב ליפול לזנות, החלטתי לעזוב את הדירה ולחזור לגור עם המשפחה בפריפריה בה אף אחד לא יודע על מצבי הבריאותי, על הנטייה המינית שלי ובטח לא על השינוי המגדרי וכך נכנסתי שוב לדיכאון.


אני כועסת על עצמי ממש , כועסת על כך שהבאתי את עצמי למצב הזה, על הכישלונות שלי, החלטתי ללכת למטפלת שנותנת טיפול לטרנס אבל עדיין לא מבינה איך אתקדם בחיים כאשר יש לי חוב על סך 115 אלף ש"ח שקל לבנק אחד אין לי כסף לעורך דין ושפניתי לסיוע המשפטי הם לא כאלו טורחים לעזור והחוב ממשיך לגדול. פניתי לעורך לעורך דין של הבנק ואמרתי לו שאני יכולה לשלם קצת כל חודש הוא אמר לי שזו לא בעיה שלו ולא של הבנק ושהוא ממשיך בגבייה.
לא החלטתי לוותר אני בחורה שמשיגה את המידע באינטרנט,קוראת כל היום באינטרנט ונתקלתי במושג שנקרא צו הפטר, ועל מסלול מפורט יותר שנקרא צו הפטר הפטר מוחלט לאלתר ואני חוששת לבקש צו כזה מכיוון ואני מפחדת שיאמרו שלא נהגתי בתום לב בעת שנכנסתי לחובות ושנית בגלל שלא בא לי שהנסיבות שאציין יופיעו ברשומות שפתוחות לציבור.