10 שנים והוא עוד לא הציע. לחתוך?

היי אסקפיפל

אני והחבר שלי יחד יותר מ10 שנים, אהבה ראשונה ומאוד מאוד גדולה. גרים יחד יותר מ6 שנים.
הוא בחור מדהים מכל הבחינות- חכם, חתיך, מצחיק ומצליח. הוא אוהב אותי עד השמיים ומראה את זה כל הזמן, כלפי זה אין לי טענות. אני אוהבת אותו מאוד, אבל יש לי חששות לגבי העתיד שלנו.
אנחנו מדברים על חתונה לא מעט בשנתיים האחרונות מאז שחברים שלנו התחילו להתחתן ובכללי שנינו בעיניין אבל הבחור לא עושה את הצעד ולא ניראה שמתקרב לשם באמת.
על ילדים אנחנו מדברים מאוד מאוד בכלליות כי שנינו מרגישים שאנחנו עוד לא במקום "לוותר" על עצמינו ועל הזוגיות בשביל משפחה (אולי זה יבוא יום אחד)
היו המון הזדמנויות, כשאחרונה הייתה ממש עכשיו- טסנו לחו"ל ליום ההולדת שלי והייתי בטוחה שבארוחת הערב אקבל הצעה. זה לא קרה. הוא שוב עשה לי "הצהרת כוונות" אבל טבעת לא הייתה ואני מתחילה באמת להאמין שהוא פשוט לא באמת רוצה להתחתן איתי.
על פניו יש לנו הכל והכל דופק כמו שצריך- אהבה, כבוד הדדי, שנינו מסודרים בעבודות שלנו, התקשורת והסקס מצויינים (אחרי 10 שנים 2-3 בשבוע נשמע לי סביר, לא? ומן הסתם שאני לא מחסירה ממנו כלום ומוכנה להכל)
הוא מדבר על לקנות בית יום אחד אבל... דיבורים כמו חול ואין מה לאכול..
אני לא אדם שמאמין באולטימטום ולא בגלל זה אני רוצה להכנס תחת החופה ואני באמת לא יודעת מה לעשות
חתונה כן חשובה לי (והוא יודע את זה) אבל אני מבחינתי רוצה אירוע מאוד מאוד מצומצם ובכלל לא חשוב לי המסביב אלא רק שבאמת נהיה מחוייבים אחד לשני, עם טבעות והכל.

העובדה שהוא לא מציע פשוט גורמת לי לחשוב שהוא לא באמת מעוניין ו/או מושך אותי כדי שאני אהיה "הרעה" ואגמור את זה. מחשבות על העובדה שאנחנו הראשונים אחד של השני כמעט בהכל ואולי הוא בכלל לא רוצה להמשיך עם אותה אחת אבל הוא מפחד לחתוך אחרי כ"כ הרבה זמן. מעבר לזה, אמא שלי והגיל שמתקדם לא עוזרים. אני לא רוצה להכנס תחת החופה בת 35...
מצד אחד אני לא מוכנה להמשיך לחכות לנצח בחוסר וודאות
מצד שני- לא מוכנה לתת לו אוליטמטום או ללחוץ כי בעיניי זה מפספס את כל הפונטה- שהוא יתחתן איתי כי הוא באמת רוצה אותי לכל החיים (אני גם לא מהזן שמשאיר "רמזים")
הבטן שלי אומרת לי פשוט לקום וללכת כי אני לא רוצה להיות איפה שלא רוצים אותי ולבזבז את הזמן על מישהו שאולי ואולי לא רוצה אותי אבל זה מרגיש לי כמו הצעד הכי מפגר ופאסיבי-אגרסיבי שיש, פשוט ללכת בלי להסביר מה קורה. אני מרגישה שהוא אוהב אותי, אבל גם שהוא לא מוכן לצעד הזה (אחרת, למה הוא לא מציע?).

מה אתם הייתם עושים?