אני דיי בישניית וסגורה, וכשאני מתחברת למישהו...אני מרגישה שאני חופרת מידי :/
לא מזמן ניסיתי לעזור למישהו להתמודד עם משהו שעובר עליו, דיברנו על זה וניסיתי לעזור ובאמת שהרגשתי כמה אני מתחברת אליו וכמה הוא חשוב לי, אבל אני מרגישה שחפרתי לו, כאילו הכרחתי אותו לספר לי מה עובר עליו...
וזה רק מקרה אחד מתוך מי יודע כמה... אני מתחברת --> מרגישה חופרת כי הצד השני לא נראה בעניין של לדבר איתי--> משחררת כדי לא לחפור מידי --> הקשר נעלם (כי כנראה הצד השני באמת לא רצה בזה) --> ואני מוצאת את עצמי לבד :/
אני מרגישה חופרת גם כשאני ממש מנסה לעזור למישהו להתמודד עם משהו שקשה לו, אני באמת עושה את זה מתוך רצון לעזור ולתמוך, כי אני יודעת כמה אני רוצה לקבל תמיכה כזו, כמה אני רוצה שמישהו ישים לב שמשהו לא בסדר אצלי ויפנה אליי ויהיה איתי כשאני צריכה, שאני אדע שיש לי על מי לסמוך. ובאמת שכשאני עוזרת למישהו אני עושה את זה בלב שלם ובשמחה, למרות שלי בעצמי קשה, אבל כשאני עושה את זה, כשאני מנסה לעזור למישהו אני מרגישה שאני חטטנית וחופרת מידי, שאני מכריחה אנשים לדבר איתי ולספר לי, זה ככה גם כהצד השני יוזם את השיחה ולא אני...
אני גם מרגישה מאוד פגועה מזה, מין כפיות טובה, אנשים נתונים לי לעזור ולייעץ להם, ושנייה אחר כך נעלמים ולא זוכרים אותי, זה מרגיש כאילו דורכים עליי :/ וזה מה שגורם לי לחשוב שאולי חפרתי לאותו אדם.
טוב מקווה שלא חפרתי יותר מידי :/ אני אשמח לעצות... מה לעשות? איך להתנהג? מה לא בסדר אצלי?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025