להפסיק לשתף אנשים
למה לאנשים יש נטייה להקטין חוויות של אנשים אחרים? שמתי לב לזה שכל החיים תמיד אנשים סביבי מקטינים את החוויות שלי. אם עברתי משהו שמאד מאד פגע בי ( עד כדי קשיים תפקודיים, חוסר תיאבון ומצב רוח דיכאוני) ואני מחפשת תמיכה מחברים או משפחה... אני ב98% מהמקרים שומעת "אוי זו שטות. אנשים אחרים נכוו יותר". אף פעם אני לא אשמע שחוויה שלי היא לגיטימית. חשוב לציין שאני אף פעם לא הקטנתי חוויה של אף אחד, להפך. אני תמיד מקשיבה, מנסה לעזור ולייעץ. תמיד נמצאת עם הבן אדם במה שהוא מרגיש ומתייחסת לחווויה שלו כהדבר הכי נורא שקרה לו עכשיו. כי אני מבינה שמנקודת מבטו הוא עבר עכשיו משהו קשה. ולא משנה מה זה- כל דבר שגורם לך להלם/ מצב רוח דכאוני/ סטרס ממושך או בכי, זו חוויה קשה. אנחנו לא בני 5 שבוכים מבלו שברח בחגיגות יום העצמאות.... אז למה כשזה מגיע אלי אני מקבלת זלזול?? למה כשאני בסטרס ממשהו או אם אני בקושי עכשיו כי הבנתי שבן אדם שהחשבתי לחבר טוב והייתי מאד קשורה אליו, ניצל אותי וזרק אותי כמו נייר טואלט והוציא מממי המון אנרגיות שבאמת היום אין לי- למה במקום להיות איתי בחוויה שלי שבסדר אולי עוד 10 שנים אני אגיד "עברתי זה את זה", אבל כרגע לי זה בוער וזה פוגע וזה חוויה באמת לא קלה שלוש וחצי שנים להיות מנוצלת ומובלת על ידי מניפולטור ולא לראות את זה עד אשר הוא נוטש כי אין לו צורך בך, למה אף אחד מאלה שאני מקשיבה להם ונמצאת איתם בחוויה, לא יכול להיות איתי בחוויה? וככה זה עם רוב האנשים. כאילו זה לא לגיטימי שאני ארגיש לפעמים שלא טוב לי. כאילו אני אמורה להיות רק בתפקיד של זו שמכילה את כולם וזהו. מצד שני, אם אני לא אפרוק מהלב אני אתפוצץ ! באמת. תמיד יגידו לי "בקטנה כולם עוברים את זה". למה אי אפשר לשתוק רגע ופשוט להיות שם בתוך החוויה ולהכיל, מה שאני עושה עם אנשים. מה להפסיק לשתף ולהתפוצץ מבפנים? להפסיק להכיל אחרים ולדבר אל אנשים אחרים כמו שהם מדברים אלי? להפוך לבן אדם קר ואטום שמתנהל כמו רובוט בלי בדל של רגש? מה הפיתרון?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025