מחשבות אובדניות

החלטתי לפרוק לא יודע למה כאן אפילו , כנראה שאין למי באמת.
אם זה חבר טוב הוא ינחם אבל תמיד יזכור את השיחה הזאת ואצא מתמסכן , או שכנראה אין באמת חבר טוב שם לנושא כזה.
אם זה לאמא אני חושב שבמקרה שלי אמא שלי נורא מלטפת ולא יודעת מה להגיד , אבא? פרימיטיבי מהדור של פעם אין יותר מידיי נושאי שיחה נפשיים..
ויש עוד המון דוגמאות ואיכשהו פשוט הגעתי לכאן כי כתבתי בגוגל וקראתי מאמרים על דיכאון , מחשבות אובדניות.
האמת היא שאני מפחד מעצמי , לא מצליח להשאר בעבודה אחת למעלה מ7-8 חודשים הכי הרבה שהחזקתי היא העבודה העיקרית בחברת אבטחה שלא עושים בה כלום ולרוב אני עובד רק בלילות, אני במינוס מאוד גבוהה שרק מכביד עליי ואני לא מצליח לצאת לעבוד בעבודה אחרת כי אני אצטרך להתקל ב״אנשים נורמטיביים״ שרק במבט יזהו כמה אני רייקני ומשהו עובר עליי וניסיתי כמה פעמים לעבוד בעבודות מזדמנות , אני מרגיש אפס מוחלט בלי כשרון בשום דבר , לא רואה סיבה לחיים או שאני אצליח בהם לא משנה מה אומרים לי , יש ימים אני שמח בצביעות ומשקר לעצמי ויש ימים אני על סף מוות מבפנים , מתמלא בבכי , תמיד ממורמר , חוסר חשק מיני , חוסר חשק לכלום.
הכי עצוב שכל הסובבים הקרובים אליי אין להם שמץ של מושג , הדבר היחידי שהם זורקים זה שיאללה תמצא עבודה נורמלית איך לא נמאס לך מהאבטחה?
אז זהו שנמאס לי אני מת להיות מאושר , פשוט יש לי מועקה באמצע החזה 24/7 פשוט כל הזמן כמו שק שמשפיע על הנשימות שלי , והאמת היא שאני לא מצליח ללכת לפסיכולוג או משהו כזה כי אין לי כסף לזה ומה הוא כבר יגיד לי שאני לא יודע? הכי מפחיד זה שאני מודע לכל הבעיות שלי , שאני משקר לעצמי שאני אצליח בחיים , שאני מתאהב בקלות ומבטיח הבטחות שלא אעמוד בהם. איך אעמוד בהם אם מבפנים אני לא מאמין בעצמי? אני לא מצליח להאמין בעצמי אני פשוט נמאס לי לבכות ולרחם על עצמי .. וכל העניין הכלכלי לא מוסיף , אני כבר בן 25 זה גיל מטורף , מסביבי חברים שמרווחים יפה מאוד וחלקם עניים אבל כבר שנה שניה ושלישית ואני מה? כלום , הייתי רושם לכם מה לעשות? איך לשנות? אבל מה כבר תענו לי? מה באמת ישנה משהו?.. זה רק אני לעצמי רק אני יכול לצאת מזה וזה הכי מפחיד .. כמו שאמרתי , שאתה מודע להכל..
לא מזמן יצאתי מקשר שנגמר כי כמובן אני אין לי כסף.. כי אני לא באמת מתכוון לכל מה שאני אומר , אם זה לימודים או עבודה חדשה שאתחיל .. אני שוקל 60 ואני מטר 1.78 , שחיף שגם זה גומר עליי ובסהכ אני צריך ללכת למכון כושר כמה חודשים ואני עולה על הגל אבל .. כשאתה כולך לא מאמין בעצמך וחסר חשק והמועקה הזאת ממרמרת אותך ואתה קבור במיטה ובבית ימים שלמים חוץ מהלילות של העבודה .. איך תעשה משהו איך יצא ממך משהו באמת?
אני מפחד על החיים שלי , מפחיד אותי המחשבות האובדניות האלה .
חייב לציין כי אני לא באמת אתאבד זה לא משהו שאעשה , אני אזמין שכיר חרב שיהרוג אותי וישלם לו במקום , אבל עצם העבודה שאתה רוצה למות כל כך כדי לכבות את הרעש הזה כבד עליי.
אני יודע שזה ניגודי לרשום ככה אבל זאת האמת זה קונפליקט מטורף , ואני יודע שלכולם קשה , ויש אנשים במצב גרוע משלי וכל אחד איפה שהו מאחל לסוף העולם להגיע עמוק בפנים , ושכל האינסטגרם הזה הוא שקר וסתם מראה שחורה כי בנאדם שבאמת טוב לו לא צריל לצלם כל חמש דק את המנה הבאה שהוא אוכל , העיניים היא המצלמה הטובה ביותר.
מרגיש ומאמין שאם לא היה לי את המועקה הזאת והרחמים העצמיים האלה , כל הדכאון הזה. הייתי מצליח. הייתי באמת בנאדם מולטי שמח , הכי מצחיק בחבורה , היינו עושים ממני מכלאה של אדיר מילר ושחר חסון , תמיד אמרו לי שאצליח , שאני שחקן שאני איש של אנשים , עבדתי במכירות טלפוניות , לא כל כך הלך לי אבל הייתי בסדר ממוצע כזה לא לפה ולא לפה , מרוב שנכנסתי ליותר מידיי מחשבות בשנה שנתיים האחרונות זה כבר תוקף אותי כמו וירוס מכל הכיוונים ואני מתחנן לאלוהים שישלח אליי איזה מתכנת שיעשה פירמוט מחדש.
מת לקחת את עצמי בידיים , לחייך , להתיישר , והכי חשוב להוכיח לעצמי וגם לסובבים אותי שאני לא מי שחשבתי או שהם חשבו שאני , כרגע אני לא מצליח להגיע לשם לא משנה מה אני עושה..
אז אחרי הכל אני שואל אתכם , איך אפשר לצאת מהדכאון הזה? מהשברון לב מהפרידה האחרונה ? מהשקרים העצמיים , והאם יש כאלה שמזדהים איתי?
אם אלך למכון זה יעזור? ואם כן למה אני לא מצליח ללכת כמה מטומטם אפשר להיות?
כמה שאתה רוצה עזרה ונמרח במיטה ובחושך שלך..
למה אני לא מצליח לקבל עזרה?
מה לא בסדר איתי?
תודה על ההקשבה , כי באמת לא היה לי למי לפרוק.