אני וחבר שלי כבר שנה וחצי ביחד. יש לנו קשר מדהים, פתוח, מפרגן, באמת הכל מושלם. הצחוקים הכימיה הסקס...
אנחנו מתראים לרוב סופשים כי הוא בקבע בצבא, ולפעמים אפטר באמצע שבוע. זה שומר על הגעגוע והציפיה לפגוש אחד את השניה בסוף שבוע.
הקטע הוא שאני מרגישה שהוא תמיד במקום הראשון אצלי, לעולם לא אקבע תכניות עם חברים/חברות, רק באמצע שבוע כדי שלא יבוא על חשבון הזמן שלנו יחד ואף פעם לא אקבע אימון על סופש רק כדי שלא אפספס שניה שיכולה להיות איתו.
ואני מרגישה שמבחינתו זה ממש ההפך. הוא כל הזמן קובע תכניות בלעדיי ואנחנו חיים לפי החליל שלו,
אם הוא קם בבוקר עם חשק לגלוש הוא פשוט קם והולך ומודיע שנדבר מאוחר יותר, ובזמן הזה אני נוסעת הביתה ומחכה לעדכון ממנו.
ואין לו בעיה להיות יום שלם בלעדיי בזמן שאני אנצל כל שניה בסופש להיות איתו, אם זה לבקש את הרכב מההורים במיוחד, להזמין לנו ארוחות בוקר וכו׳.
אני מבינה שיש לו רק את הסופש להיפגש עם חברים ולעשות את התחביבים שלו אבל מרגישה שזה מאוד פוגע בי באיזשהו מקום, שאני לא ראשונה בסדר עדיפויות.
כשהעליתי את הנושא פעם אחת ואמרתי לו שזה לא הדדי הוא טען שזה נשמע שאני לא מפרגנת לו, והוא לא הבין מה אני רוצה מחייו.
אני הכי מפרגנת מקבלת מכילה ומבינה אבל יש דברים שמרגישה שיש לי חסך בהם. גם ככה אנחנו לא יחד כל השבוע אז שלפחות בסופש שיקדיש לי את מיטב זמנו.
אשמח לעצות בנושא והאם אתם חושבים שאני צריכה לשנות את ההתנהגות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025