יש לי יום הולדת כולם זוכרים ולאף אחד לא אכפת, איך להתמודד עם הכאב?

מחר יש לי יום הולדת 14 ולפני קצת פחות משבוע הלכנו לאילת אני , אחי הקטן, ההורים, והחברה הכי טובה שלי הצטרפה והיה ממש כייף אני מכירה אותה כבר יותר מ10 שנים וכל יום הולדת אני תמיד הייתי שם כדי לחגוג לה והיא גם לי אבל בגלל אילת כולם לקחו את היום הולדת שלי כבדרך אגב אמא שלי פשוט לקחה אותנו לבית קפה קטן וחלקנו עוגה אישית כולנו והחברה שלי אפילו לא אכלה כי לא היה בא לה ואין לי בעיה וכל זה פשוט שהיה לה יום הולדת הבאתי את החברות שלה למרות שאני לא ממש מכירה אותן (אנחנו כבר שנתיים לא באותו בית ספר) והכנתי עוגה מדהימה וקניתי מתנה שבועיים לפני וקישטתי וכל היה מושלם אבל זה כאילו שאני פחות חשובה לכולם ,כל שנה אני עושה ומארגנת ולכולם יום הולדת שלי בעדיפות אחרונה אמא שלי קנתה לי טלפון חדש אחרי שנתיים שהיתי עם אותו אחד הוא לא נשבר בגללי או משהו הסוללה שלו נהרסה ממש אז היא החליפה אותו רק כי שהיא הייתה כבר ממש חייבת להחליף לי אותו ורק כי דחתה את זה כל כך עד שהיא הביאה לי שבועיים לפני יום הולדת אז היא החליטה שזה יהיה המתנה ואין לי בעיה עם זה רק שכל יום הולדת בגלל שאני הבת היחידה (יש לי רק אחים) כל שנה אני ואמא הולכות יחד לאיפה שהו והיא לוקחת חופש באותו היום, שנה שיעברה הלכנו לסרט וזה לא היה הרבה אבל זה היה ממש כיף והחברה שלי היא עשתה לי הפתעה ובאמת לא ממש ציפיתי אבל רק כי היא תכננה את זה באותו יום וזה היה נחמד אבל אני נתתי הרבה יותר אני לא חשבתי עליה השהיה האחרונה וזה פוגע שכל פעם אני מביאה ונותת מעצמי ואף פעם לא מקבלת כלום כולם לוקחים אותי כמובן מאילו כל הזמן כאילו זה ברור שאני אשטוף את כל הבית לגמרי לבד כל שבוע ושעזור ואכין ואעשה רק כי אני רוצה לעזור ולהיות נחמדה כמו שאני מכינה לעצמי לאכול ואף אחד לא רוצה אני גומרת ובאה לנוח לאכול כאילו זה מובן מאילו שאקום כי עכשיו הוא רעב וזה ולא רק שאני שלי לא לקחה יום חופש ואמרה אולי בעוד שבועיים נעשה משהו היא דחתה את זה כדי ללכת לאיז הרצאה שביט הולכת אליה פעמיים בשבוע והיא יכולה לשמוע אותה בטלפון למחרת יום הולדת שלי פחות חשוב ממשהו כזה פחות חשוב בשביל לבטל תוכנית לחום אחד אני פחות חשובה מזה? זה פשוט כואב מה אתם חושבים? (סליחה שחפרתי)