רוצה להוציא צו הרחקה נגד ההורים שלי, האם זה מתאפשר לי?

אוקיי.. היי אנשים רנדומליים באיטרנט, אני די במצב נורא אז לא ידעתי לאן לפנות והחלטתי לפנות לכאן..
* זה עומד להיות די ארוך אז תודה לכל הקוראים *
אני בת 16, עולה לכיתה י"א.
לפני כמה חודשים התחלתי לצאת עם מישהו, נשמע נורמלי לחלוטין נכון? אז לא כל כך.
הקשר שלי ושלו מצויין, ומההתחלה הודעתי לו שהקשר עם ההורים שלי הוא קצת.. אממ.. מסובך. מילדות לא היה לי ולהורים שלי קשר טוב. אם אפשר להגיד די נורא. אמא שלי בת 42 ואבא שלי בן 46, ושניהם נורא אבל נ ו ר א פרמיטיביים. הם חושבים שבחורה עם חבר היא בחורה חסרת כבוד וילדה רעה, או מישהי שיוצאת עם חברות שלה כל יום היא בן אדם נוראי - אז מכאן אפשר לדעת שחיי חברה לא כל כך היו לי. ההורים שלי תמיד היו עושים לי סרטים אם הייתי רוצה לצאת עם חברות טובות שהם מכירים מאוד טוב, והיו שמחים אם הייתי נשארת בבית כל יום כל היום ולא יוצאת בכלל. המצב הזה גרם לי להיות נורא מדוכאת, והגיע למצב שאני לא יכולה לדבר על כלום ושום דבר עם ההורים שלי - חוץ מעל לימודים. ההורים שלי תמיד לימדו אותי שגברים זה תחום אסור שאי אפשר להתקרב אליו. היה לי ידיד אחד (שהוא הומו) וגם איתו ההורים שלי לא רצו שאסתובב.. הם פשוט רצו שאהיה נזירה עד גיל 20. לא אצור קשר עם המין השני בכלל. וכמובן - בחיים לא דיברו איתי על יחסי מין.. חשוב לי גם לציין שאף פעם לא הרגשתי חום או אהבה מהם.. והדבר היחידי ששמעתי מהם זה תלונות עליי. אף פעם לא מילים טובות.. ובאמת - אני לא ילדה רעה (לפחות חושבת ככה..) אני תמיד מקשיבה להם ובחיים לא עושה שטויות (בין אם זה לשתות אלכוהול או לעשן) ונמצאת בחבורה קטנה מאוד של 2 חברות ילדות שלי. שכמובן ההורים שלי לא סובלים אותן כי הן אשכרה רוצות לצאת ולהסתובב איתי. אני יודעת שזה נשמע מטומטם, אבל לחיות עם הורים שמנסים לנתק אותך מהעולם החיצון זה נוראי. ולאחר שסיפרתי לכם קצת רקע על ההורים שלי, נחזור למצב הנוכחי - החבר שלי עושה אותי נורא מאושרת, ואני יודעת שזה לא יישאר לנצח, אבל זאת הפעם הראשונה בחיים שלי שאני מרגישה נאהבת ורצויה. אמא שלי ידעה על הקשר הזה כי היא ראתה שיחות שלנו, היא עשתה לי המון שיחות על זה שאני ילדה קטנה וצריכה לחכות לגיל המתאים (שהוא 20 בשבילם) ושאני מתנהגת כמו ילדה חסרת כבוד כשאני יוצאת עם מישהו, אבל איכשהו קיבלה את הקשר הזה ונתנה לי להפגש איתו. לאבא שלי עדיין לא סיפרתי כי אני מפחדת. כי הוא מסוגל להרים עליי ידיים / להפריד ביני לבינו / לאיים / להעיף אותי מהבית. וזה נשמע מופרך ומוגזם אבל אני נשבעת שזה המצב. ואתמול, אמא שלי גילתה שהחבר שלי היה אצלנו בבית כשהם טסו לח"ול - ואיימה עליי שהיא תנעל אותי בבית ולא תתן לי לצאת מהבית. והתחילה להתעצבן עליי ופשוט אמרה המון קללות שאני לא רוצה לחזור עליהן.. והיא מכריחה אותי לספר לאבא שלי. עכשיו - אני באמת מפחדת. מפחדת להשאר בבית, מפחדת מהתגובה שלו כי הוא בן אדם נורא קשה והוא לא מתרכך אף פעם.. וחשבתי על להקליט את התגובה שלו ואם יהיו קללות או איומים או שהוא ירים עליי יד, אוכל לפנות למשטרה..
תודה לכל מי שקרא עד לפה - זה ממש לא מובן מאליו.
אם אוכל לקבל ממכם עצות לגבי רעיון אחר אני אשמח.