אמא שלי מכה אותי, מה לעשות?

*לפני שאני מתחילה חשוב לי להגיד שאני יושבת בחדר שלי כותבת את זה וממררת בבכי, בבקשה תקחו אותי ברצינות! תגובות לא עוזרות ובמיוחד תגובות פוגעות ימחקו!

אני בת 13, עולה לכיתה ח' ומרגישה שחייה החברה שלי נחרבו בגלל אמא שלי.
הכל התחיל לפני שנה, אני החלטתי שאני עושה הליקס באוזן לבת מצווה. אמא שלי לא ראתה את זה בעין יפה (בלשון המעטה..) והתחילה להרביץ לי ולצעוק עליי. בהתחלה היא צעקה עליי שאני סתם מפגרת ולא מקשיבה לאף אחד ובעטה לי בתחת אבל לפני כמה חודשים היא כבר התחילה להגזים!
היא באה לאסוף אותי מבית הספר במקום שאני אחזור באוטובוס וכשהיא נכנסה היא ראתה אותי רבה עם עוד ילדה מהכיתה. היא חשבה שעשיתי לה משהו אז היא משכה אותי מהיד מחוץ לבית הספר וכל הדרך חזרה צרחה עליי שהיא עומדת להרביץ שלי בבית ושאני לא יודעת איזה עונש מחכה לי. הייתי כל כך מובכת, כל הילדים הסתכלו עליי, הייתי יותר מדי מובכת מכדי לבכות.
כשחזרנו הביתה היא נתנה לי מכה בגב ובעטה בי שוב אל תוך החדר שלי. היא צעקה לי מהסלון שאני ילדה חוצפנית ושהיא לא מאמינה שיצאה לה ילדה כזאת.
היא החרימה לי את הטלפון לחודש ואמר שאם אני אמשיך היא תחרים לי אותו לשלושה חודשים. ערב אחד אני לא רציתי לאכול ארוחת ערב כי היה לי יום מעצבן באותו היום אז היא שוב הרביצה לי... איימתי עלייה שאני אתקשר למשטרה שהם יראו מה היא עושה לי אבל היא אמרה שאם אני רק יגע בטלפון היא תגרש אותי מהבית (לדעתי היא לא הייתה עושה את זה אבל לא רציתי לקחת סיכון, היא מטורפת!). חשבתי גם על להתקשר ל105 (העמותה לעזרה לילד) אבל פחדתי שאם אני אספר להם איך היא מרביצה לי הם יעבירו את זה למשטרה.
הגיע החופש הגדול ואני נכנסתי ל"דיכאון" ולא יצאתי מהבית במשך ארבעה ימים. חסמתי את כל אנשי הקשר שלי (כולל משפחה) והתנתקתי לגמרי כי הרגשתי שאני כבר לא מסוגלת לעמוד בזה.
בקיצור אני ממש מפחדת לקראת שנת הלימודים הבאה כי אני מרגישה שחייה החברה שלי נהרסו לגמרי!
חשבתי על לצאת מהבית ולישון אצל דודים או אצל חברות אבל לא נעים לי ממנה וגם היא אם יחידה ואני גם הבת היחידה שלה ואני לא רוצה שהיא תישאר לבד.

בבקשה תעזרו לי, אין לי כבר רעיון למה לעשות, אני ממש מתוסכלת!