מי הגזים - חבר שלי או אני?

היי. אני לא יודעת לנסח את זה כשאלה, אני פשוט אספר כל מה שקרה ואשמח בסוף לתגובות כנות של מה אתם חושבים. סליחה מראש שזה ארוך.

אני יוצאת עם מישהו מעל שנתיים. כדאי לציין שבתחילת הקשר הוא הבהיר שהכי חשוב לו נאמנות וגם אני חושבת ככה אז הסכמתי איתו. עוד חשוב לציין שבעבר נחשבתי לפלרטטנית - הייתי מתחילה עם גברים שמצאו חן בעיני ומפלרטטת עם כאלה שהיו מעוניינים בי בשביל הכיף. אני עדיין חושבת שזה כיף וזכותי להינות מזה כל עוד אני לא עושה צעד בעצמה. אגב -ככה אני גם חושבת לגבי בן הזוג שלי. שיעשה מה שבאלו כל עוד אני בטופ של הטופ בעיניו.

מה שקרה זה שלפני כשבועיים הלכתי להוציא דרכון והפקיד שם הראה בי התעניינות. דיברתי איתו רגיל, לא פלרטטתי אבל השיחה כן נגעה גם בעולמי האישי ולא רק בנוגע לדרכון - דיברנו על מה אני אלמד ואיפה ואז התגלה שאני עוברת לגור איפה שהוא גר. אם אני זוכרת נכון רק אמרתי שזה מגניב. קיבלתי הודעה מבן הזוג שלי שיום לפני כן רבנו והפקיד שאל (בעיני כדי להבין אם אני בזוגיות) אם החבר שלי מציק לי. משהו כזה. עניתי רק ש"לא, הוא לא מציק" והתהליך של הדרכון נמשך. אחרי עוד כמה דקות הוא גם שאל אם החבר שלי רציני ואמרתי ש"כן, הוא רציני". לפני צילום הדרכון הלכתי לשירותים להתאפר כי לא ידעתי שמצלמים באותו רגע וכשחזרתי הוא שאל "נו, עזר לך?" ועניתי משהו כמו "לא רואים?" בסוף השיחה הוא אמר לי שאני בחורה איכותית והוא מקווה שגם הבןזוג שלי כי זה מה שמגיע לי. אמרתי לו תודה רבה ולהתראות.
אני חושבת שסיפרתי כל מה שנחוץ.
לא סיפרתי על זה לבן הזוג שלי כי בעיני הוא סתם היה עושה סיפור וחבל כי אין על מה. הניסיון איתו הבהיר לי שאין מצב אספר לו את זה והכל יהיה בסדר מבחינתו אלא הוא יוציא לי את כל הכיף מזה שמישהו התעניין בי ואנחנו שוב נריב אחרי שרבנו יום לפני כן. להשערתי, אם לא היה את הריב יום לפני והכל היה בסדר בינינו אז כן הייתי מספרת לו כי הוא כנראה היה לוקח את זה יותר בקלות.
בכל מקרה , אתמול קיבלתי את הדרכון ואמרתי לו "אתה לא מבין איזה קטע! הפקיד גר ב...."
והוא שאל "מאיפה את יודעת?"
אז אמרתי שהוא אמר לי כי ..טוב. הוא די התחיל איתי.
ובצדק, הוא כעס לא סיפרתי. וביקש שאספר לו הכל (שבעיני זה מאפיין קנאות אבל לא הייתה לי בעיה פשוט..) שכחתי את מה שקרה. ברגע שיצאתי משם שכחתי מזה כי זה לא הזיז לי. סבבה, אז הוא התחיל איתי. אני נאמנה לבן זוג שלי ולכן לא חשבתי על זה ברגע שיצאתי מהדלת שם למרות שיום לפני כן רבנו. הוא לא האמין שאני לא זוכרת ודרש לדעת מה קרה כדי לראות איפה נפלתי הפעם (אופס , שכחתי לציין משהו חשוב - הוא נפגע מימני לפני כשנה כשפגשתי את האקס שלי כדי לגמור את זה בצורה שלמה יותר אבל הוא ראה את זה כבגידה למרות שהכוונה שלי הייתה בכלל לחזק בינינו את הקשר) אז הוא נפגע שלא סיפרתי ורצה לדעת איפה טעיתי ואני התעצבנתי שהוא חושב שטעיתי. והוא אמר לי שאני כלבה ואני אמרתי לו שירגע מהר כי אין סיבה שיקרא לי ככה כשלא עשיתי כלום.
הוא התעצבן שהפקיד שאל אם הוא מציק לי ואני רק אמרתי ש"לא" בלי להוסיף שזה לא עיניינו או משהו כדי לחסום לגמרי את ההתעניינות שלו. ואם להיות כנה הדבר היחיד שאני יכולה לראות כאן כלא בסדר זה שבאמת לא ממש באלי לחסום את ההתעניינות שלו או של גבר אחר שמתעניין בי. אני מרגישה שאם אחסון את זה ארגיש כבולה וזה לא כיף לי. כדי להמשיך להיות בזוגיות קבועה אני כן חושבת שהגיוני שנהנה מפלרטוטים של אנשים אחרים כל עוד זה לא אדם קבוע אלא משהו חד פעמי ובלי פרטים אישיים. סתם להינות מחיוך של אדם או מחמאה. אני חושבת שמה שחשוב זה שאני לא מתעניינת בו.
הבהרתי שיש לי חבר. בעיני מה שחשוב זה שכל הדרך אני חושבת על בן הזוג שלי וגם - זה לא שפלרטטתי. פשוט כן השארתי תחום אפור כזה שמעצבן את הבן זוג שלי.
בכל מקרה , הוא אמר שהפקיד מטריד,
אני אמרתי שאותי הוא לא הטריד (הוא באמת היה ג'נטלמן בעיני.)
ואז הוא אמר לי שברור, אותך כלום לא מטריד. גם אם יפתחו לך את הכוס זה לא יטריד אותך.
.
.
אני הייתי בהלם מהדיבור. עוד בבית שלי. ועל מה לעזאזל, על מה ??? לא עשיתי כלום.
והתעצבנתי וביקשתי שיצא לי מהחדר. והוא רק התעקש להשאר ועוד נתתי לו הזדמנות לתקן אבל הוא שוב טינף את הפה והחלטתי שאני לא מעוניינת להיות עם גבר כזה שמדבר אליי ככה כשלא עשיתי
ובגלל שהוא התעקש כל הזמן אז גם התדרדרתי לאלימות כי רציתי שיעוף כבר והוא לא כיבד את זה שביקשתי. ניסיתי לעשות הכל כדי שיצא לי מהחדר. הרבצתי לו. זרקתי מתנה הוא הביא לי , איימתי לשפוך מים על התיק שלו. והוא כמו כלב רק כעס עליי במקום ללכת.
עוד משהו, הוא התקשר אל אחותו למקרה והוא מגזים אבל היא אמרה שאם היא יודעת הפקיד מעוניין בה ויש לה חבר היא הייתה אומרת לו שיעשה רק את העבודה שלו והיא תלך. זו רק אני חושבת שזה סתם מוגזם!?
בסוף אחרי שעתיים וחצי הוא הלך ומבחינתינו אנחנו פרודים מאז .
אני רוצה לדעת מה דעתכם. הוא טוען שהגזמתי עם האלימות שלי, הוא טוען שהוא נפגע והייתי צריכה לנסות להרגיע אותו במקום לכעוס עליו. אני חושבת שלא הגזמתי כי לא משנה מה, אין סיבה שבן הזוג ידבר אלי ככה . לא משנה מה עשיתי. קל וחומר אם לא עשיתי כלום. אני מודה שלאלימות זה לא היה צריך להגיע אבל אני גם יודעת שזה קרה נטו כי ביקשתי יפה מאוד שיצא והוא נשאר על המיטה שלי. ביקשתי יותר יפה שיצא והוא התעקש להמשיך לדבר אלי מגעיל בבית שלי. אז כן, זה לא מוצדק להתנהג באלימות אבל הוא באמת הוציא אותי מדעתי! מה עוד יכולתי לעשות כדי שיצא!?
זה יצא ארוך רצח. אני מקווה שבאמת יקראו את זה. תודה