ילדה בת 15 עם הפרעות קשב רגישות שרטלין לא עוזר והמרות רק מלחיצות, מה עושים?

*זה ארוך אני יודעת אבל בבקשה תקראו עד הסוף חייבת עזרה*
היי אני בת 15 כאילו עוד כצה חודשים בכיתה ט
מכיתה א ב אני לא זוכרת את עצמי מרוכזת או מצליחה להיות או מבינה משהו מהחומר או מצליחה במבחן היה לי מורות פרטיות וגם אז לא הצלחתי תמיד קנאתי בילדים האלה שתמיד מבינים את החומר ומצליחים ותמיד תמעד ניסיתי וכמה שניסיתי זה לא הצליח עשיתי אבחון וקיבלתי את ההקלות שלא ממש עוזרות הייית אצל נורולוגית ואובחנתי בתור ילדה עם הפרעות קשה וריכז והמלצה לטיפול תרופותי )זה היה בסוף כיתה זין)
ואצא שלי הסכימה בהתחלה בסוף כן וחוץ מדכאון ודיכוי תאבון זה לא הצליח לי גם ריטלין ניסיתי וגם קונצרטה וכמה שניסיתי לא הצלחתי ישבתי למדתי למבחנים לא הצלחתי רק נכשלתי כל הזמן כל הזמן כמה שלא נסיתי ואז התייאשתי אז פשוט כל הזמם לא הגעתי הברזתי בלי שההורים שלי ידעו ואז היה לי כבסית ובעיות משמעת וכל מיני כל זה היה בח’ ואז בחופש נסיתי לשכנע את ההורים שלי לעביר אותי לבית ספר אחר שיעזור לי עם קיטונות קטנות ויותר יחס אישי ורק צעקו עליי וזה סתם הטבע לריבים והייתי בחרדות לקראת השנה החדשה אבל באתי בחיוביות בהרגשה שאני יכולה הכל ואיך שנכנסתי לשער הסגנית והמנהלת פשוט השפילו אותי כל שער השנים רק ששער השנים היו מורות אבל דילגתי על זה אמרתי הכל טוב ואז שהתחלנו לילמוד פשוט כמה שאני מנסה אני לא מצליחה להבין והמרות רק מלחיצות ובת דודה שלי עברה לאנקורי והיא מאוד מרוצה ויש שם בידיוק מה שאני צריכה כיתות קטנות יחס אישי לא מוותרים עלייך אומרים שילדים נהנים לבוא לשם וראיתי גם את בית ספר מרום ברמת השרון ואיך שהילדים אומרים מה הם מרגישים שם זה ביוק מה שאני מרגישה ואמרתי להורים שלי וליועצת והיא אמרה שאני יכולה לעבור כבר שבוע הבא אבל ההורים שלי לא מסכימים וסתם צועקים עליי ואוצרים לי שזה סתם יקר ושאין להם כרגע אז אמרתי להם אוקיי אז תחפשו לי מסגרת שהיא יותר זולה אז הם לא מוכנים רק צועקים עליי ואומרים שאני סתם מחפשת קיצורי דרך ואני הכי לא הם אומרים לי תפסיקי להתמרמר וכאלה שאת לא עוברת ובאמת שלא טוב לי אני לא רואה את עצמי מצליחה שם ואני כן רוצה להוציא בגריות טובות ולללכת לאונרסיטה ולסיים 12 שנות לימוד אבל אני באמת מנסה בכל דרך אפשריית ולא מצליח באמת מנסה ואני לא מצליחה ונהיו לי לחצים בלב וכל מיני דברים כאלה ופתאום קוצר נשימה ואני רק בוכה כל היום ועצבנית אני לא רוצה לקום בבוקר לבית ספר אני כל היום רק בחדר וקשה לי באמת כתבתי מכתב למשרד החינוך ואני באמת מנסה ואני כל ילדה שהיא חכמה ואינטליגנטית אבל פשוט צריכה טיפה יותר עזרה וכן יש לי שילוב וסתם מוציאים אותנו מכיתה וזה בידיוק כמו שיעור רגיל ולא באמת לומדים אני מרגישה חוסר הונים אפחד לא חוצבים מה אני עוברת הכי קל להגיד מה שאומרים אח שלי לדוגמא לא לומדת למבחנים ומקבל ציונים גבוהים והוא יותר קטם מימני בשנתיים ויודע יותר טוב מימני אנגלית ואני יושבת וחורשת ונכשלת ותמיד הוא מקבל את תעודה טובה וכולם מחמאים לו וההורים אומרים שאיזה כיף שיש לנו נחת מימנו וכל זה ואני מרגישה קצת לא נורמלית כי אני מנסה כולכך ואם אני יקבל 60 בישבלי זה היה וואו רק עובר 55 בישבלי זה טו אבל גם זה אני לא מצליחה וההורים שלי לא משתכנעים ואני מרגישה כאילו שרק עשירים יכולים לילמוד של מה אם כני צריכה עזרא ואין לי מספיק כסף שזה לא סכום שפוי גם אז מה אין לי זכות כי כל שער הבית ספר שמצאים זה בתי ספר של מפגרים שאין שם בגריות ואם כן אז זה נס להוציא שם ואני לא מיואשת כבר