החשק המיני של בן זוגי ירד, זה בגללי?

שלום, אני יודעת שאין באמת תשובה נכונה למצב/שאלה שלי, שאין נכון או לא נכון ושזה מאוד אינדיבידואלי, אבל מעניין אותי לשמוע מזוגות אחרים ובמיוחד אם עוד מישהו נתקל במצב כזה.
אני ובן הזוג שלי ביחד שנה וחצי וגרים ביחד במשך חצי השנה באחרונה. אנחנו מאוד אוהבים אחד השני, מסתדרים מצויין וכיף לנו מאוד ביחד. בשנה הראשונה התראינו רק בסופי שבוע ואחרי שהתחלנו לשכב ביחד, זה קרה כל סופ"ש, שישי ושבת. הייתה בינינו משיכה מאוד גדולה. לפעמים הוא יזם, לפעמים אני. הכל היה מדהים. כמה חודשים אחרי שעברנו חגור ביחד הדברים השתנו, שכבנו פחות. לאט לאט שמתי לב שזה הרבה יותר פחות. זה הפתיע אותי כי חשבתי שעכשיו שאנחנו יכולים לראות אחד את השנייה כל יום, בטח נהיה אינטימיים יותר, או אותו דבר, אבל בטח שלא פחות. אני מרגישה שהוא לא יוזם מצבים אינטימיים כל כך כבר ושאני יוזמת רוב הפעמים. הבעיה היא שזה בכלל לא תמיד עובד. הרבה םעמים שאני מנסה משהו הוא מראה שהוא לא מעוניין בסקס כרגע (הוא אומר לי לא אם זה מאוד ברור, או שהוא מפהק אם מאוחר ואנחנו במיטה, או מחבק אותי חזק וזה בעצם מפסיק את ה"מהלך" שלי. לא ידעתי כל כך איך להעלות את זה. אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד (ואין לו אף אחת אחרת והוא לא יבגוד בי. אני בוטחת בו ויודעת שזאת לא הסיבה). אבל מה הסיבה לכך? לא השתניתי פיזית או באופי, אבל התחלתי לחשוב האם זאת אני? אולי אני עושה או לא עושה משהו? איך זה הגיע ממצב שבכל סופ"ש אנחנו לא יכולים להוריד את הידיים אחת מהשנייה למצב שבא לו רק פעם בשבועיים או אפילו יותר? ניסיתי ללבוש בגדים יותר סקסיים במיטה (קצת יותר ממה שגם ככה לבשתי קודם, נרות, קניתי שמן עיסוי ועשיתו לו מסאז'). זה די ברור לי שכנראה שיש לי דחף מיני יותר גדול משלו, וזה בסדר. אני מוכנה לקבל את זה ואני לא חושבת שזה הדבר הכי חשוב בקשר, אבל השינוי בתכיפות גורם לי לתהות מה קרה.
אתמול בערב הלכנו לישון מוקדם וניסיתי שוב. כששוב היה ברור לי שהוא לא בעניין נהיה לי כבר ממש עצוב. ובשלב הזה החלטתי לשאול אותו. שאלתי אותו איך זה שבזמן האחרון יש לו חשק רק לעיתים רחוקות. הוא אמר שהוא לא יודע וכנראה כי הוא עייף. הוא שאל אם זאת בעיה. ואז פשוט נשברתי קצת והתחלתי לבכות. באמת שלא רציתי אבל זה פשוט הצטבר בי. אמרתי לו שאני תוהה אם זה בגללי ושאני מרגעשה שהדברים השתנו ואני לא יודעת למה. הוא אמר שזה לא קשור אלי בכלל. שהוא לא יודע למה. שאלתי אם זה משהו שאני עושה או לא עושה, ואם הוא לא שם לב שאני זאת שיוזמת כמעט תמיד ושכל כך הרבה פעמים אני מנסה והוא מראה לי שהוא לא מעוניין. הוא השתתק והרגיש רע. ואז אני הרגשתי רע כי הרגשתי שפגעתי בו וממש לא רציתי. אני אוהבת אותו כל כך ואני לא רוצה שירגיש רע, בטח שלא בגללי. אבל אנחנו צעירים, הוא עובד פחות שעות ממני ואני לא מבינה את העייפות. ברור שהוא עייף, אבל גם בימים פחות קשים כשאנחנו בבית שנינו מוקדם או בסוף שבוע? האם להגיע למצב אינטימי פעם בשבועיים או פעם בשלושה שבועות מספיק לו ואין לו רצון ליותר? הוא אמר שאני יפיפיה ונראית לו יותר יותר יפה ממש שנראיתי לו בדייט הראשון (כן, הוא מקסים כזה). הוא גם תמיד מחבק ומנשק וזה לא שאנחנו לא פיזיים בכלל, אבל הוא לא יוזם כל כך להגיע למצב אינטימי. השיחה נמשכה כשעה שבה ירדו לי דמעות ופשוט לא יכולתי לעצור. ניסיתי. הוא אמר שהוא מרגיש עצוב שהוא לא מספק אותי. אמרתי לו שאני אפילו לא רואה את זה ככה. זה לא בשביל לספק אותי, זאת הקירבה וההרגשה הזאת של להיות אינטימיים, זה לא רק סיפוק, זה גם הקשר בינינו ולי דווקא תמיד יותר חשוב שהוא יהיה מסופק. הוא אמר שהוא יעשה יותר מאמץ, אבל אמרתי שזה לא עניין של מאמץ כי אני לא רוצה שיעשה משהו כזה בשבילי. הוא צריך לרצות את זה. אם הוא רוצה להיות אינטימי רק פעם בשבועיים שלוש אז אני אקבל את זה. אני לא רוצה שייזום אם הוא לא רוצה, אני פשוט תוהה מה קרה שפתאום הוא רוצה פחות וברור שבלי לקבל סיבה, הראש שלי יתחיל לחשוב מה יכולה להיות הסיבה והאם זאת אני. אני גם לא משווה אותו לאף אחד אחר, אני מווה בין מה שקורה עכשיו לבין מה שהיה פעם. מה יקרה בעוד כמה שנים? פעם בחודשיים? אולי אני מגזימה. אני לא יודעת. עצוב לי מאוד כל המצב הזה וידעתי שאין דבר לפתוח את זה מבלי שירדו לי דמעות ומבלי שהוא ירגיש לא נעים. אבל כבר לא יכולתי להחזיק את זה.
אחרי הסיפור הארוך הזה, אשמח לשמוע מחשבות של אחרים. אני כותבת באופן אנונימי ולא יודעת אם אוכל לערוך את זה. אולי אגיב בתגובות. תודה מראש למגיבים.