4 שנים ביחד והגעתי לצומת, לחתוך או להמשיך?

שלום לכולם,
אני וחברה שלי (בת גילי) כבר יותר מ4 שנים יחד ולא גרים יחד, גרים במרחק של שעה נסיעה, אפשר לומר שהיא הקשר הרציני הראשון שלי ועברתי איתה המון והרבה חופשות בחו"ל ובארץ.
בתחילת הקשר הרגשתי שאני משקיע בקשר יותר ממנה ולא כל כך הרגשתי שהיא 100% בעניין אבל הייתי כל כך מאוהב בה שלא ויתרתי. אם הזמן כבר הרגשתי יותר נאהב והכל היה טוב, ממש נהנו יחד. אחרי כמעט שנתיים יחד הרגשתי שיש בה משהו מוזר, שמתי לב שהיא תמיד צמודה לפלאפון שלה וגם אם אני מצליח לגעת בו היא ישר מסתכלת ושואלת מה אני עושה. יום אחד אחרי שיצאנו לסרט היא חזרה הביתה וכרגיל אמרתי לה שתתקשר אליי שהיא מגיע, אחרי שעה ראיתי שהיא לא התקשרה והתקשרתי והיא לא ענתה לי, ניסיתי כמה וכמה פעמים, התקשרתי אליה הביתה וההורים שלה אמור שעדיין לא הגיעה, לבסוף אחרי 4 שעות (שעה 3 בלילה) היא התקשרה אליי ואמרה שהייתה עם ידיד שלה מהעבודה (ידיד טוב שלה שאני מכיר), לא כל כך האמנתי לזה. יום אחד שהיינו אצלה היא נכנסה להתקלח וראיתי שהיא השאירה את הפלאפון שלה בחדר, הסתכלתי בהודעות וראיתי שהיא מתכתבת עם מישהו מהעבודה שלה, היו שם הודעות כמו "אני כן רוצה אותך" וכו'.
באותו רגע אמרתי לה שראיתי ויצאנו החוצה לדבר, אני כל כך האמנתי בה והייתי בטוח שהיא הבן אדם האחרון שיעשה לי דבר כזה. אחרי שיחה ארוכה והמון דמעות החלטתי שאני מוכן לסלוח (כנראה שהייתי ממש עיוור מרוב אהבה).
עברו שנה שנתיים, שבמשך כל הזמן הזה היא מדבר על לעבור שלב, חתונה.
לפני חודשיים בערך שמתי לב שוב לאותם תסמינים של שמירה על הפלאפון.
וגם אז מצאתי את ההזדמנות וקראתי את ההודעות, ושוב פעם היה מישהו מהלימודים שלה, קטן ממנה ב 3 שנים, מההודעות אפשר להבין שהוא בטוח שאין לה חבר וזה גם מה שהיא משדרת. שאמרתי לה שראיתי הייתי בטוח שפה זה נגמר, ושוב אחרי שיחות ארוכות ותחנונים מצידה המשכנו כרגיל אבל מאז המחשבות לא יוצאות לי מהראש, איך אני אמור להתקדם עם כל זה, מה יהיה אם יחזור על עצמו גם אחרי שנתחתן.
חשוב להגיד שבשני המקרים לא היה ביניהם כלום, היא אמרה שזה קרה בגלל המרחק והחוסר במישהו קרוב (שנינו לומדים ואנחנו מתראים פעם בשבוע וסופ"ש).

אתמול היא כבר אמרה שהיא לא מוכנה לחכות יותר אחרי שכל פעם אני דוחה אותה בתירוץ אחר מבחינת החתונה, אני אומר לה שהמצב הכלכלי לא מאפשר לי כרגע להתקדם והיא רוצה בכל זאת ואומרת שנסתדר ויהיה בסדר.

היא כבר לא מאמינה לי שאני אומר לה שאני אעשה את הצעד בעוד כמה חודשים ודורשת ממני לדעת שאם לא עכשיו אז זה נגמר.

דבר נוסף שמפריע לי זה האינטימיות, מתחילת הקשר היינו עושים את זה אחת לחודש ולפעמיים אחת לחודשיים, זה היה מתסכל אותי וכל פעם הייתי מדבר איתה על זה שזה חסר לי. שהייתי שומע על חברים שעושים את זה כמעט כל יום הייתי מתחרפן ולא מבין מה דפוק בי. כל פעם אני שואל אותה אולי היא לא נמשכת אליי ואם היא נהנת וכייף לה שאנחנו שוכבים והיא אומרת שהיא כן נמשכת והיא ממש נהנת אבל לא תמיד בא לה. כבר התחלתי לחשוב שאני דורש יותר מידי שלפחות פעם בשבוע יהיה משהו..


עכשיו חברים אני בצומת, לא יודע מה לעשות, מצד אחד אני ממש אוהב אותה, למרות הכל! אבל מצד שני מרגיש חוסר ביטחון בקשר הזה וגם הדבר האחרון שמפריע לי לא משתנה.


אודה לעצות מועילות ותודה רבה למי שקרא עד כאן :)