חבר של אמא הביא לאחותי ברכה שרשרת ו200₪ לגיוס, לא קיבלתי כלום כי אני בשירות לאומי. הגיוני שנפגעתי?

שלום לכולם תודה שנכנסתם.
אמא שלי גרושה מלידה ויש לה בן זוג בשמונה השנים האחרונות שבה אלינו בסופי שבוע. אחותי התגייסה ב-31.10.19 והבסיס של הטירונות שלה בצפון. בהמשך השירות היא תשרת במשרד הביטחון שזה 20 דקות מהבית.
אני התחלתי שירות לאומי בחודש ספטמבר ומקום השירות שלי נמצא במרחק 10 דקות הליכה מהבית. התקשרתי לעובדים של המקום להודיע שיש שי לחג. גיליתי שאני לא מקבלת שי כי אני לא נחשבת עובדת (למרות שאני עושה את כל העבודה שכולם עושים+עבודות שחורות ויש לי אפילו כרטיס עובד להחתים כל כניסה ויציאה). לא היו לי חברות בתיכון, וגם לא בשירות כי כולם מבוגרים ממני ועובדים שם הרבה שנים עד הפנסיה. אני עובדת 8 שעות כל יום חמישה ימים בשבוע וחוזרת הביתה להתקלח, ולבכות עד שאני נרדמת, עד היום למחרת. לפעמים אני עובדת עוד 6 שעות אחרי השירות כדי לעזור בפרנסה של הבית לאמא שלי. לאחרונה יצאתי מהמקום הזה ואני בודקת מקום שירות שיהיו לי בו חברות, שיהיה לי טוב שם ושיעריכו אותי. לא התגייסתי כי פחדתי מהעבר שלי (היו לי בעיות נפשיות של דיכאון) וגם כי אף אחד לא מאמין שאשרוד את הצבא (טוב בעצם אין לי אף אחד, אז רק המשפחה יורדת עליי ודואגת להזכיר לי שאני סתם בזבוז של נשמה בעולם הזה).
אין לי אף אחד בעולם. כולם שונאים אותי, אפילו המשפחה. אמא שלי דיברה איתי על הצבא ואמרה שמדים זה יפה רק אם את נמוכה אבל רזה (אני נמוכה ומלאה אבל לא עודף משקל). נשרף לי הלב, תמיד אחותי יותר גבוהה, יותר רזה, יותר טובה, יותר הכל. חבל שנולדתי כי גם ככה כולם אוהבים אותה ולאף אחד לא אכפת ממני. אני חלק משלישייה יש לי את אחותי שסיפרתי עליה ואחי שהוא עתודאי כרגע.
ועזבו מתנות (חברות וחברים של אחותי קנו לה את כל העולם בערך), אף אחד אפילו לא אמר לי בהצלחה בשירות. למרות ששירות לאומי זה גם שירות שמקבלים בו את כל הזכויות של הצבא וזה שירות שנחשב במדינה למרות שהתנאים יותר קלים כי אין מדים וכאלה, גם המשפחה וגם העובדים מזלזלים בי על ימין ועל שמאל.
חשבתי לבדוק עוד מקום שירות אחד, ואם לא אמצא את עצמי שם אתגייס למרות כל הקשיים של הצבא כדי להוכיח לכולם שלמרות הכל אני כן מסוגלת, מצידי שאף אחד לא יבוא לבקו"ם ואני אלך לעבוד ולהשכיר דירה ואגיד שאין לי אף אחד כדי שיתנו לי קצת אהבה.
מה דעתכם?