נשואים רק חצי שנה ומרגישה לא נחשקת. האם זה ישתפר?

אני בת 32 בתחילת הריון נשואה כחצי שנה ... כבר מתחילת הקשר ( ביחד כשנה וחצי ) שמתי לב שהחיבור ביני ובין בעלי מדהים בכל פרמטר מלבד חדר המיטות ולמה הכוונה ? היה מספיק לו גם בתחילת הקשר כשאמורים לא להוריד אחד מהשני את הידיים ... פעם בשבוע.
אותה פעם הייתה תמיד מאוד כייפית אבל פעם בשבוע. גג פעמיים !
זה היה לי קצת מוזר ואני זוכרת שאפילו שאלתי אותו על זה אחרי שלא שכבנו שבועיים, מה העניין ? האם הוא נמשך אלי ? האם הוא טרוד ?
הוא התנצל אמר שלא שם לב והתאמץ מאוד, אחרי שבוע חזרנו לאותו המקום.
זה קצת מוזר לי כי אני נראית טוב, אני מטופחת, בחורה מינית רגילה לגילה ומעולם לא נתקלתי בבעיה כזאת באף אחת ממערכות היחסים שהיו לי לפני כן. מעולם לא הרגשתי מצד אחד כ"כ אהובה ומצד שני לא נחשקת.
לקחתי את זה כמשימה והייתי יוזמת , מגוונת, מטריפה אותו בכל דרך אפשרית והיה נראה שהוא ממש נהנה בכל פעם. תמיד אמר ואו ! מעולם לא עשיתי X או Y או החמיא על הרעיון וכו'. התחתנו. בהמשך נכנסתי להריון ( מתוכנן ) ופה זה התחיל ממש להידרדר. אני עם כל העייפות של תחילת ההריון, כאבי ראש, בחילות , עייפות מטורפת באמת שרק אישה בהריון יכולה להבין , עדיין חשבתי שבשביל הזוגיות מגע, קשר פיזי, לא פחות חשובים מכל שיחה. ואיכשהו למרות שאני זאת שבהריון , עובדת כמו חמור, חוזרת הביתה, מנקה מסדרת, מבשלת, הוא זה שתמיד עייף בסוף הערב. "אוי אני גמור"... "אני כ"כ עייף"... זה המקום לציין שהוא עובד בעבודה משרדית. וזה כאילו מסמן לי "אל תיזמי היום". הוא עייף. הוא גמור. ולפעמים הוא פשוט נרדם פיזית על הספה ( 90% מהזמן ). טוב עברנו את שלושה החודשים הראשונים, מצבי ממש השתפר חזרו אלי הכוחות והוא ? הוא עייף. הוא עייף יום יום. לילה לילה מזה חודש. אני אפילו לא מדברת אתכם על סקס, אבל נשיקה אמיתית כזאת לא של היי וביי , חיבוק ממושך בלילה לפני השינה ... איפה המגע ? אני פשוט עצובה. ולא ! טרם השמנתי ואני עדיין נראית טוב ועדיין מטופחת. וזה הזמן שלנו !!! הזמן הזוגי שלנו כי תכף הכל ישתנה , יצטרף תינוק קטן שידרוש ממני כ"כ הרבה בהתחלה ... חשבתי אולי בגלל שהוא לאחרונה רואה אותי עם טרנינג כל הערב אבל מה לעשות אני באמת חוזרת מעבודה לסוג של משמרת ב' לבית והוא חוזר כשעתיים אחרי... ואני באמת כבר לא בכוחות לחכות לו בלבוש סקסי כמו שהייתי עושה פעם ... כנראה ההריון עושה את שלו מבחינה הורמונאלית וכו'. אז אתמול חיכיתי לו, עד ממש מאוחר. עד שחזר וסיים את המשימות מעבודה ועד שהתקלח ועד שסיים לבהות שעה באייפון, חיכיתי לו, עם חוטיני אדום שהוא הכי אוהב, ערומה במיטה. חשבתי שחודש אחרי שלא נגע בי בכלל מעבר לנשיקה של ביי בבוקר והיי בערב זה יעשה משהו ... כלום. ביקשתי שיחבק אותי שירגיש שאני כמעט ערומה. חיבק. נישק אותי בכתף. אמר לי את יודעת שאני מטורף עליך נכון ? בקושי יכולתי לענות. לילה טוב. הסתובב לכיוון השני והלך לישון.
הרגשתי מושפלת ועצובה. עצות ? אני לא רואה איך זה משתפר מפה אני רואה איך זה רק הולך ומחמיר עם התקדמות ההריון והלידה והילד שבעזרת השם יגיע.