מאז שאני זוכרת את עצמי, עוד מהגן אף פעם לא הייתה לי "חברה טובה" תמיד היו קבוצות קבוצות ואני הייתי לבד, אפילו בתקופת הלימודים ביסודי, תמיד היו מוצאים סיבות לצחוק עליי, למרות שהייתי נראית ממש טוב מבחינה חיצונית ואנשים מבחוץ תמיד היו מחמיאים לי, תמיד הייתי לבד, בתקופה של התיכון גם כן היו קבוצות קבוצות אבל עדיין..היו לי חברות טובות פה ושם שהייתי יכולה סתם לדבר איתן אבל אף פעם לא סמכתי באמת על אף אחת מהן, מהצד של בני המין השני תמיד חיזרו אחריי אבל תמיד הייתי מתעלמת כי הייתי מניחה שזה סתם התלהבות של רגע וזה יעבור להם ..עכשיו,אחרי שסיימתי את הלימודים מצאתי את עצמי שוב לבד, נכון אני עובדת אבל קשה לי להתחבר לאנשים מהעבודה,אני נחמדה וחברותית אבל אני לא יוצאת למקומות בילוי וכל השטויות האלה אני לא סובלת את זה מה גם שאני דיי דתיה (חרדית אפילו) כך שכל המועדונים והשטויות האלה לא מדברים אליי..והאמת אפילו לשיעורי תורה אני לא הולכת..לפעמים אני סתם רוצה ללכת לחוף הים ולהסתכל על השקיעה או סתם על הגלים עם בן אדם שאני יודעת שאכפת לו ממני ופשוט להגיד תודה ,אבל זה אף פעם לא קרה וגם לא נראה לי שיקרה (חוץ מבעלי לעתיד חחח) אבל כרגע זה ממש חסר לי ויש לי כל כך המון דברים על הלב שאני רוצה לשפוך ואין לי לאן,
המשפחה לא תבין.
לפעמים כשאני יוצאת לסידורים או לעבודה ,אני שמה לב איך אנשים ונשים מסתכלים עליי ואני יודעת שה' חנן אות י ביופי מיוחד ברוך ה' אבל לפעמים אני שואלת את עצמי האם אותם אנשים מעלים על דעתם שאין לי אפילו חברה אחת?..באמת שלפעמים אני מוצאת את עצמי מזילה דמעות פה ושם ואומרת לעצמי מי צריך חברים? הרי בלאו הכי הבן אדם נשאר בסוף לבדו..לא?
אגב,סליחה על המגילה ,הייתי חייבת:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025