זו תקופה זה יעבור
לפני הכל הייתי מעשן שנתיים גראס והפסקתי כי זה פגע לי בצורת החשיבה.
בשנים האחרונות אני סובל מערך עצמי נמוך וביטחון עצמי ברצפה.
הסיבה לכך היא הביצועים שלי, הביצועים החברתיים שלי.
אני בקושי מתבטא בחברת אנשים, בין אם זה משפחה ובין אם זה חברים לעבודה ובין אם זה חברים, אלא אם כן פונים אליי, אני עונה במילה או שתיים. אני מוצא את זה קשה למצוא ולבחור מילים נכונות לניהול שיחה בריאה וגם כשאני מוצא מילים אני שולל אותן ומתבייש בהן במוחי.
אממה? פעם לא הייתי כזה, פעם היה לי ביטחון שיא, הייתי הליצן של הכיתה ועיניים תמיד נישאו אליי, אני מדבר כמובן על תקופת הבית ספר היסודי. הייתי מסתדר בשיחות ולוקח אותן בקלות ושוטף את השיחות במשפטים ומילים ולא חושב פעמיים.
נהייתי בררן, נהייתי חסר ביטחון, לא חכם (כי כדי להיות חכם צריך להפגין חכמה, ככה שלא יודעים אם אני חכם או לא) - אפילו אני לא יודע אם אני חכם או לא. [יש לי בגרות מלאה]
פעם הייתי מלא בהומור, לא הייתי מתאמץ ומצחיק את כל מי שמסביבי, הייתי מעניין, היה לי קל לדבר והיום - אני מתייחס לדיבור לפחות כמו לריצה ואני לא אוהב לרוץ.
קשה לי ואני סובל נורא.
הפסיכולוגית שלי טוענת שזאת חרדה חברתית. ואמרתי לה לא פעם ולא פעמיים שאני כל כך לא חרד שאין לי בעיה ללכת ערום ברחוב וזה לא יזיז לי.
אולי זה הרצון לעשות הכל על הצד הטוב ביותר? אולי זו בררנות יתר? אולי זה בגלל הגראס וכל התשובות נכונות?
זה משהו שמונע ממני לחיות, להתחיל עם בחורות, לנהל שיחות, ליהנות משיחות, להשמיע קול שאפילו זה נשמע לי מוזר בי. גם שאני משמיע קול אני מבטל את עצמי ואומר לעצמי מקווה שזה יצא טוב, מקווה שיאהבו.
אני אוהב אנשים, אנשים הם טובים מטבעם. לא אמור להיות לי רע בחברתם.
הכל אמור להיות קל ולצאת בטבעיות אבל זה לא.
אני חייב עזרה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025