אמא שלי אלכוהוליסטית שהורסת לי את החיים. איך להתמודד?

מאז שאני זוכרת את עצמי אמא שלי שותה משתמשת בסמים ותמיד עושה מה שבא לה מבלי לדפוק חשבון.
אמא ואבא שלי התגרשו כשהיתי בגיל 4 (לאבא שלי לא כולכך היה אכפת ממני היו לו דאגות משלו ובסוף הוא נפטר כשהיתי כבר בת 13 ) ומאז המצב רק הפך להיות יותר גרוע זוכרת לילות שהיתי קמה ומגלה שאני פתאום לבד בבית ומתה מפחד או יותר גרוע היתה מביאה חברים גברים וכל הזמן היה צעקות ומכות וכל פעם כשהיתה משתכרת היתה צועקת עלי ואומר שהיא שונאת אותי ושאני בת רעה ובבוקר למחר כשהיא במצב שפוי היתה מצטערת כל פעם מחדש על הכל ומנסה לקנות אותי מחדש. תמיד מבחוץ היה ניראה כאלו הכל בסדר כי ככה חונכתי לא לספר לאף אחד ותמיד הכניסו לי לראש שכל המצב הזה הוא בסדר והיתי מאמינה לזה כי סהכ היתי ילדה קטנה שאהבה את אמא שלה וסלחה לה כל פעם חוץ מזה תמיד אמא שלי ידע איך לשחק אותה ליד אנשים אחרים האמא המושלמת ואני תמיד היתי משחקת איתה המשחק זה זה למרות שכולם מהמשפחה ידעו שזה ככה . בגיל 7 או 8 אני זוכרת את עצמי קמה לבד לבית הספר מתלבשת ועושה לעצמי קוקו ואפילו מכינה סנדוויץ ופשוט יוצאת לבד לבית הספר בזמן שאמא שלי ממשיכה לישון כי בערך כל לילה לפני היתה משתכרת ולא היו לה כוחות לקום בבוקר וגם אני היתי מותשת לא היה לי כוחות היתי עייפה עברתי הזנחה לבשתי כל יום כמעט את אותם הבגדים ולא היו לי חברים עד למצב מסויים שסבתא שלי פשוט לקחה אותי ממנה לגור אצלה ומאז הכל השתנה עברתי בית ספר סבתא וסבא שלי תמיד דאגו לי לקחו אותי כל פעם לחוגים הכל היה ממש טוב המצב השתפר רק בין לבין אמא היו תקופות שאמא שלי היתה נכנסת למשבר כלכלי לא טוב ואפשר להבין למה ... והיתה מגיעה לגור כל פעם מחשב עם סבתא וסבא וכל פעם עוזבת בכל הפעמים האלה שהיתה מגיעה היא היתה משתכרת ומגיעה לבית במצבים לא שפויים ומחפשת תמיד סיבה לריב איתי סתם היא היתה מתחילה לצרוח כמו חולת נפש והיתי מתה מפחדת רק מלראות את המבט שיש לה בעניים שהיה ניראה כאלו רוצה לרצוח אותי .
כשהיתי כבר בתיכון בערך בגיל 14 התחלתי לעבוד בתור מלצרית אמא שלי באותו היום אמרה שהיא באה לישון אצלה כי היא עוזבת את החבר שלה או משהו ושוב הגיעה לא שפויה שיכורה ומסטולה מסמים כשהיא הגיעה לבית היא ראתה שאני לא בבית והתקשרה אלי והתחילה לצעוק בטלפון שאני זונה ולמה אני לא נמצא בשעה 11 בלילה בבית כשבדיוק סיימתי את המשמרת והיתי בדרך לבית ואמרתי לה את זה היא בתגובה יצאה מהעצבים באמצע הלילה וצעקה את השם שלי ברחוב כמו חולת נפש וברגע שהיא ראתה אותי באמצע הרחוב פשוט רצה לכיווני ופוצצה אותי במכות בזמן שהיא צועקת שאני זונה ושאני הולכת לשכב עם גברים בלילה במקום ללמוד והיא תרצח אותי איך שהוא הצלחתי למחוק ממנה רצתי לבית ראיתי את סבתא שלי שם כולה בלחץ מהדאגות עלי חיבקה אותי ואמרה לי אל תדאגי הכל טוב לכי לישון נכנסתי לחדר שלה ונעלתי פעמיים ופשוט 3 שעות ניסיתי להרגע כי ממש פחדתי מהמצב הזה שיש מצב שהיא תפרוץ את הדלת ותדקור אותי או משהו . ביום למחרת כמובן היא לא זכרה כלום והתביישה בעצמה על כל מה שהיה ולא הפסיקה להצטער ואני כמובן שוב סלחתי לה
היה אפילו איזה מקרה אחד שאמא שלי כבר החלימה מהכל והמצב באמת היה ניראה משיפור וסבא וסבתא שלי טסו לחול והשאירו אותי שבוע לבד עם אמא שתשמור עלי היומיים הראשונים היו ממש אחלה ממש נהנו אבל אחרי זה ה4 ימים האלה היו פשוט סיוט היא הביאה לבית את חברים שלה התחילה לשתות והשתמש בסמים מול הפרצוף שלי באחד מהלילות היא פשוט התנפלה עלי על זה שהסתכלתי עליה סתם ככה והתחילה לצעוק עלי מהפחד רצתי ישר לחדר וננעלתי בתוכו אמא שלי התחילה לצרוח כמו מטורפת שאני אפתח לה את החדר ושהיא יודעת שיש לי גברים בחדר ושאני שרמוטה שהיא שונאת אותי והרסתי לה את החיים איימה עלי שהיא תשבור את הדלת והיא ״תפרק אותי״ ואני כל הזמן הזה מחזיקה את הדלת של החדר שלי עם הגוף שלי כשאני נעזרת בארון מאחורה כשראיתי שהדלת עוד שניה מתפרק לקחתי את
הפלפון שלי עם היד השניה בשביל לחייג למשטרה פשוט התחננתי שיענו לי מהר הם לא הספיקו לענות הדלת נשברה עלי ואני נפלתי ודפקתי את הראש ברגל של השולחן שלי ופשוט ראיתי את אמא שלי מעלי לא מפסיקה לפוצץ אותי ולתפוס לי בשערות ניסיתי להגן על עצמי איכשהו שוב הצלחתי לחמוק ממנה ופשוט ברחתי מהבית בלי כלום יחפה עם פיגמה והתחברתי בשיחים ליד הבית שלי אחרי שנרגעתי קצת שמעתי את אמא שלי יוצאת לשכונה וצועקת שוב את השם שלי שהיא שונאת אותי ושהיא תרצח אותי בזמן הזה נכנסתי מהר לבית לקחתי כפכפים פלאפון ואת המפתחות של הבית והתקשרתי לחבר שלי באותה התקופה שהיה לו רכב הוא הגיעה אלי וישבנו באותו בחניה ליד הבית עד הבוקר וחיכינו שהיא תצא מהבית בבוקר לעבודה ושוב היא לא זכרה כלום כמו תמיד ... ובסוף עוד שאלה אותי למה שברתי את הדלת של החדר שלי ולמה כל הבית בבלאגן אחרי שאמרתי לה את כל מה שקרה היא שוב התחננה שאני אסלח בכל אופן תמיד מאז שאני שוכרת את עצמי תמיד היה מכות תמיד היה איומים שתמיד אמא שלי כמעט רצחה אותי וניצלתי בנס או כי סבתא שלי הצילה אותי מידיה היה גם פעם אחת שכל העין שלי היתה אדומה מלאה בדם בגללה ולא יכלתי ללכת לבית הספר בשביל שלא יראו את זה בגללה . היום אני בת 24 אמא שלי כבר תקופה לא היתה גרה איתנו ועדיין שמרתי איתה על קשר טוב וידעתי שאי אפשר לעשות כלום עם המצב ואני עדיין אוהבת אותה כי אמא שלי ואני סולחת לה על הכל אבל עכשיו היא שוב נכנסה למצב כלכלי קשה ושוב עברה לגור פה ושוב המצב הזה חוזר וכל פעם כשסבתא שלי לא פה היא שוב מתחילה עם הצעקות והאיומים ושותה והמצב בלתי נסבל הכל עכשיו בידיים שלי מצב אחד אני לא רוצה להפיל הכל על סבתא שלי כי היא כבר מבוגרת מידי ומצד שני בדיוק התחלתיללמוד תואר אני לא יכולה להרשות לעצמי לעזוב עכשיו את הבית ולעבור לגור רחוק ממנה אפילו שאני יכולה פשוט זה אומר שאני אצטרך לוותר על בלימודים שלי והיא לא רוצה לעבור מפה כי טוב לה שהיא עובדת וכל הכסף שלה הולך על סמים ואלכוהול . אני פשוט הגעתי למסקנה שאני שונאת אותה היא חייה רק בשביל עצמה והיא עושה רק את מה שהיא רוצה ומה שנוח לה היא בחיים לא תסכל על מה שאני או סבתא עוברות כל הגהנום הזה שאנחנו עוברות בגללה ואנחנו כנראה זה הגורל שלנו להתמודד איתה וחשוב לי לציין שסבתא שלי כבר מספר פעמים ניסתה לעזור לה כל הכסף היא הוציאה עליה הרבה מאוד כסף על מוסדות גמילה ובמקביל גם עלי היא הביאה לי כל מה שאני צריכה היא וסבא הביאו לי הכל אפילו מעל ומעבר אפילו קנו לי אוטו והסכימו לשלם לי על הלימודים בזמן שאמא שלי הורסת לנו את הכל אני ממש שונאת אותה והבנתי שכל הדברים הרעים שקרו לי בחיים זה רק בגללה היא מפריעה לי להתקדם בחיים אני מתביישת בה אני מתביישת אפילו להכיר אותה לחבר שלי שאני איתו כבר 3 שנים ואם אני אתחתן אני אתבייש ולהביא אותה לחתונה שלי כי אני יודעת שהיא תשתה שם ואני אצטרך לדאוג לה וכשהיו לי ילדים משלי אני אפילו לא ארצה להכיר להם אותה כי לא מגיעה לה . לא מגיעה לה לקחת חלק בשום דבר טוב שהיה לי בחיים !!! כי היא פשוט לא אחראית לזה !!! אני גדלתי כזאת רק בזכות סבתא וסבא שלי ! ואפילו היום שאני כועסת עליה רצח על מה שהיא עשתה שוב אתמול והיא כועסת עלי כי היא חושבת שאני אשמה בהכל. אני עדיין היום לא מסוגלת להגיד לה את כל זה בפרצוף אני פשוט לא אומרת לה כלום מתנהגת כרגיל כי אני יודעת שהיא פשוט בן אדם אגואיסטי מיד היא לא תבין את זה .