את מגזימה והכל בראש שלך
אני מנסה להיות שמחה אבל המחשבות השליליות מעסיקות אותי וגם הרגשות מחזירות אותי לאותו מקום. מרגישה חסרת יציבות וגם תקועה. אני דואגת מהמון דברים ומהעתיד וקשה לי לקבל החלטות. אני לרוב מרגישה לא שייכת וזה לא משנה איפה אני נמצאת. תחושה כללית שנמצאת אצלי שאני רוצה להישאר בבית ולא להתמודד עם החיים ושאף אחד לא יתערב בחיים שלי. זה לא נובע מדיכאון, זה נובע מתחושה שאני מרגישה מיותרת בעולם. אין כוח לכלום ובמיוחד לא לבית ספר. אני גם ביישנית ואני לא מצליחה לתקשר עם אנשים ומרגיש שלא יודעים מי אני. בגלל המופנמות הזאת אני מצפה מעצמי להצליח בתחביבים שלי ולפעמים גם זה לא מצליח אז אני שואלת את עצמי מה אני בכלל שווה. ולמה אני פה בעולם הזה. ואני לא רוצה להתלונן, אני יודעת שיש לי ממה לשמוח בחיים אבל תחושת הריקנות תמיד חוזרת. והלבד תמיד חוזר ברגשות קיצוניים כאלו שאני לא מבינה. אפילו כשאני כותבת את השאלה הזאת אנע מרגישה קצת אשמה על זה שאני מתלוננת. אני באמת לא רוצה לרחם על עצמי וקשה לי לצאת מהבועה של הרחמים העצמיים ולהיות פשוטה נטולת דאגות כמו אחרים סביבי. אני מקנאה בחיים של אנשים ובכשרונות שלהם. אשמח אם תתנו לי עצות איך להתמודד עם המחשבות השליליות והרגשות שלי וגם האם זה נורמלי ומה לעשות באופן כללי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025