לא אוהב להיות בחברת חבריי, הם מנצלים את טוב הלב שלי

היי יש לי בעיה מאוד גדולה עם חברים שלי ,
יש לי חברים שאנחנו סוג של כחבורה מהחטיבה
עד היום , אבל בזמן האחרון אני מוצא את עצמי
ממש לא נהנה להיות בחברתם , אני בן אדם שנותן
מעצמו המון ובאמת אכפת לי , והם מנצלים לפעמים את הטוב לב
שלי , נגיד לדוגמא בגיל 18-22 שהיינו יוצאים מלא למסיבות
אני הייתי כל הזמן לרוב זה שמסיע אותם , וויתרתי הרבה פעמים
על לשתות אלכוהול במסיבות בגלל שנהגתי ואני נהג אחראי
שאם אני נוהג אני לא נוגע בשום אלכוהול , אבל זה לא הבעיה
הבעיה היא שפעם אחת ישבנו באיזה פארק בצוהריים
אני הם וחברות שלהם ( חלק נשואים) ואז אחד מהחברים
התחיל לצחוק עלי מול כולם שפעם שהסעתי אותם והם כולם שתו ונרדמו לי באוטו כולם
נשארתי תקוע על אי תנועה עם וינקרים ( לא היה אז GPS ) כי לא ידעתי את הדרך חזרה
ולא רציתי אפילו להעיר אותם מרוב שהתחשבתי בהם אז השארתי הם הרכב ככה , בלי שאני מסכן אף אחד כמובן , ואז הוא התחיל לצחוק עלי מול כולם בפארק על משהו
שהייתי כל כך בסדר איתם ובמקום להגיד לי תודה ולהודות לי כל השנים שחסכתי להם מלא כסף ושנתתי להם להנות ושהיה איכפת לי מהם כל מה שהוא מצא לנכון
זה לצחוק עלי , או שהם צוחקים עלי עד היום שבגיל 17 נסעתי עם הגיפ איתם ובגללם נכנסתי לטיול בשטח בשעה מאוחרת בגיפ של אבא שלי - עכשיו אני מודה
שאני בגיל הזה הייתי מטומטם והקשבתי להם יותר מדי בלי להפעיל בכלל את השכל
אבל נכנסתי עם הגיפ החדש לשטח שרק אתמול ירד שם מלא גשם , והם התחילו לשגע אותי שניסע בשטח, לקחו אותי לבוץ ואז שני חברים התחילו לשגע אותי תיקח ימינה תיקח שמאלה , ואז קרה שמרוב שהם בילבלו אותי , נתקענו בבוץ , והטעות הנוספת שהקשבתי להם וניסיתי להקשיב לניסיונות שלהם לעזור לי להוציא את הגי'פ שלא הצליחו ורק החמירו מאוד את המצב , בסופו של דבר היה צריך להביא גיפ סיוע ונגרם נזק רציני לרכב
עכשיו אחרי כל זה - שהייתי כל כך נחמד אליהם , הם עד היום צוחקים עלי על המקרה הזה שקרה ( עד היום כל פעם כמעט) הרוב בגלל שהם התעקשו שנכנס לשטח ולבוץ ולאזור הזה ואני כמו מטומטם הקשבתי להם, אבל לא אני זה שרציתי להכנס לשם וכל הבלאגן שקרה - שאני חושב על זה קרה רק בגלל שלא הקשבתי לעצמי( העצמי שלי ) היום לדוגמא אני מקשיב רק להיגיון שלי שמסתבר שהוא הרבה יותר טוב בריא וחכם מהם , אז הם צוחקים עלי כל פעם וכל מפגש על המקרה הזה ועל המקרה שקרה בחזרה מהמסיבה ואני מרגיש שהם כאלה כפוי טובה ומניאקים אלי שהם גם כל פעם חוזרים על זה , אני אומר לעצמי בלב מי צריך כאלה חברים שרק מנצלים אותך פוגעים בך ורק האינטרסים שלהם מעניינים אותם.

עכשיו אני עוד יותר בדיכאון מהם כיוון שאני הומו והם סטרייטים כולם
כיום אנחנו כ7 חברה שמתוכם רק 3 חברים אני מחשיב שאכפת לי מהם
רק 2 מהם אני יכול לדבר איתם בצורה קרובה ואישית ואחד אחר אני יותר מרוחק
למרות שאני אוהב אותו בתור בן אדם, וגם מתוך השלושה האלו
אחד מהחברים פעם הגן בחירוף נפש על חבר שלו שבשבילי הוא היה רק ידיד
שניצל אותי לאינטרסים שלו - בצבא אותו אחד היה מבקש ממני מלא פעמים שאני יסיע אותם ומלא טובות אחרות, וגם שנסענו למסיבות הוא היה נוסע ברכב שלי - אבל לעולם אותו אחד לא עשה לי טובה או פעם הזמין אותי אליו הביתה למרות שאת השאר ואת אותו חבר כן , או שהוא הזמין את כל המחלקה לצאת לפאב הוא אפילו לא שאל אותי , אבל תמיד היה צבוע נחמד אלי וכזה מתנהג שאוהב אותי שהייתי יוא לפאב עם חברים ואותו חבר משותף של שנינו היה מגיע פתאום הוא היה נחמד ולפעמים מחבק אותי ומראה לי כאילו שאיכפת לו ממני.
אבל בשביל אותו אחד הוא חבר טוב, ואותו חבר שאמרתי לו
שאני מפסיק את היחסים עם אותו ידיד וסיפרתי לו את הסיבות - יותר נכון ניסיתי לספר לו
הוא לא רצה להקשיב לי וגונן עליו בחירוף נפש שהוא בצד שלו כל כך תוך כדי שהוא ממש מתעצבן עלי בכלל שאני אומר את זה והפך אותו לבן אדם כל כך חשוב והרגשתי עלבון מי זה לראות כמה הוא חשוב לו לעומתי, עד שזה נורא עצבן אותי עד היום שהוא בחר את הצד שלו על פני.


והשני שאני אוהב אותו בתור בן אדם ולצערי אנחנו לא ממש כאלה קרובים
לפעמים מתנהג אלי בצורה ממש נחמדה ואוהבת - לדוגמא פעם אחת
היינו במסיבת רווקים וירד מלא גשם ואני באתי עם הגי'פ בגלל הגשם ידעתי שיהייה בעיה
לנסוע עם רכב פרטי כי האזור של הוילה שהם השכירו היה שביל בוץ.
אז אחרי שישנו שם באנו לצאת והם לא יכלו לצאת כי נוצר בור של בוץ עם אבנים ורק הגיפ שלי יכל לעבור ואני קשרתי אל הגי'פ של אבא שלי כבל וגררתי אותם , אז אחרי זה שראיתי את אותו חבר הוא באמת היה נחמד והודה לי על זה , אבל באותו זמן שהיינו בפארק והחבר התחיל לצחוק עלי על הקטע של המסיבה - שהסעתי אותם בחזרה
והם נרדמו - אז שהחבר שצחק עלי וסיפר את האירוע הזה - ושהוא אמר "תאר לך כולם יושנים מסטולים ועוד רון נוהג" והתגובה של אותו חבר (שאני אוהב ורחוק ממני) היה "מפחיד" בזלזול כזה שפגע בי , וגם חברה שלו הראיתי לה אחרי זה באותו מפגש בפארק את התוכנית לימודים של התואר שלי סתם כי היא גם לומדת משהו דומה אז יצאה עלי
בדיבור בטון כזה מגעיל - מה אתה מראה לי את זה בקטע כזה מגעיל וחסר אמפתיה
ורגישות , וגם היא לפעמים נחמדה אלי לפעמים מגעילה

ועוד בעיה חבר נוסף שעד לא מזמן היה החבר הכי קרוב אלי בקטע שהוא היה איכפת לו ממני וממש כמו אח, למרות שאנחנו ממש שונים באופי הוא נורא קולני ואני הרבה יותר עדין ושקט לידו , ומתנהג כמו ערס ואני ממש לא כזה ולא אוהב את זה - הוא למשל מסוגל
ללכת מכות אני בחיים לא , הוא מעשן אני לא , הוא שומע מזרחית כבדה אני לא ,
אני בא להגיד יש המון שוני בינינו שלפעמים נורא לא קל לי איתו לפעמים הוא היה מביא
את החברים הנוספים שלו חוץ מהחברים שלי שהם הסגנון שלו ולא שלי ואני הייתי מרגיש כל כך לא נעים ולא קשור שומע מוסיקה שאני לא אוהב והוא שם את זה בווליום והם מתנהגים כמו חיות ואני לא אוהב את זה , וכל הסגנון שלו לא שלי
ועם זאת הוא הכי אכפת לו ממני - לפחות היה , והוא סידר לי לעבוד באיזה עבודה שגם הוא עובד ובאותה עבודה לא הסתדרתי איתו , בגלל כל השוני בינינו
ועכשיו נכנסתי בגללו לעבודה - ועד היום אני מתלבט האם לעזוב את העבודה כי אנחנו כבר לא ממש מדברים והתרחקנו , למרות שאני עושה שם עבודה ממש טובה ומאוד מרוצים ממני שם אפילו הרבה יותר ממנו שהוא הכניס אותי - ממני הכי התלאהבו מכל העובדים שם ואפילו המנהל אמר לי את זה בפנים.
אבל מרגיש לי לא נכון להשאר במקום שחר הכניס אותי ואני לא מתסדר ולא מדבר איתו.

ובמגביל לכל זה יש עוד חבר נוסף שהיה לו חתונה לא מזמן
והבאתי לו 800 שקלים בגלל שחשבתי שהוא חבר , ושבאתי לחתונה
לחב אותו אחרי השלב של השבירת כוס , כזה ראיתי סימנים כזה עליו שהוא ממש לא מתלאהב שאני יתקרב אליו , וגם חבר נוסף שהתחתן ששמתי לו 600 שקלים ( חשבתי בהתחלה 1000 ) למזלי שמתי 600 , ואצלו אחרי שהוא שבר את הכוס ובאתי לחבק אותו
ממש לא ספר אותי וכל האירוע כמעט שלא התייחס אלי - אפילו היה יותר מעליב ששאר החברים שמו לב לזה ואחד מהחברים בל אמר את זה בקול , למחרת החתונה אותו חבר התעקש להודות לי על ה600 שקלים ואת הכסף הסתבר לי הוא מאוד העריך - אני בגלל התחושה שנשארתי אמרתי לו שחשתי התחלה לשים יותר אבל בסוף ויתרתי.
הסיבה הנוספת שבסוף ויתרתי כי הרוב שמו כ300-500 , ואני לא אשכח גם את הרגע שבם היינו קרוב לנמל תל אביב כמה חברים והוא הזמין את כולם לבוא אליו לדירה שלו לשחק בPS3 וכל זה והזמין אישית כל אחד ואחד כמעט ולי הוא לא אמר , בגלל זה
הרגשתי שלם עם עצמי ובטח שטח אחרי שנוכחתי בדיעבד אחרי היחס בחתונה אלי שזה היה נכון לשים לו ככה

אז חוץ מחבר אחד שמבחינתי הוא בסדר גמור כל שאר החברים יש לי בעיות
קשות איתם , אני שואל האם להפסיק את היחסים שלי איתם , או אולי אני רגיש מדי
( אני בהחלט בן אדם רגיש ) פשוט לא יודע מה לעשות חבר שהגיע מביקור מגרמניה
לא נפגשתי איתו (החבר שתמך בידיד שרק ניצל אותי) ודי התרחקתי מהם ואני כולי שבור ומתלבט מה לעשות האם לעזוב אותם לחפש חברים אחרים חדשים - שאני לא יודע אם בגילי כזה קל , למרות שאני רוצה חברים הרבה יותר קרובים רגישים טובים ואכפתיים ויותר אנשים כמוני שמותאמים לי , או שפשוט לעזוב את הכל ולהוציא אותם מהחיים שלי , אני רק פוחד שבסוף אני אשאר מופסד מכל הכיוונים שאני יאבד אותם ( שאני כבר לא יודע כמה זה אבידה ) ויהייה ממש לבד. בהתלבטות מה אתם הייתם עושים?