בהתלבטות לאן לקחת את הקשר הזה, קשה לי לדמיין את חיי בלעדיה

אני מבקר באתר לעתים תקופות ואני מייעץ פה בעצמי, קצת התלבטתי אם לשאול את השאלה כי אני בכל זאת מאמין שהכי טוב שאנסה להתמודד עם הבעיה שלי בעצמי אבל החלטתי בכל זאת לשאול, אז אשמח לשמוע מכם את העצות שלכם בנוגע לבעיה שלי :)

לפני כמעט 5 חודשים הכרתי מישהי דרך האינטרנט, התחלנו לדבר - בהתחלה בסקייפ ומהר מאוד בטלפון ובוואטסאפ. היה בינינו קליק, כימיה מטורפת ומהר מאוד התחלנו להתאהב אחד בשניה והיה ברור שהקשר הזה מוביל לאנשהו. היא יפהפייה, חכמה, יש לנו המון במשותף והרגשתי שמצאתי את הבחורה המושלמת.
יש לציין שזה הקשר הראשון שהיה לי, הייתי קצת חסר ביטחון לפני שנכנסתי לקשר הזה.
בערך חודש אחרי שהתחלנו לדבר היא גילתה לי שיש לה חבר, משהו שלא הפתיע אותי במיוחד בגלל שהיא באמת מדהימה. כמובן שהתאכזבתי לשמוע את זה אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס בתקווה שלא ייקח יותר מדי זמן עד שהיא תתאהב בי לגמרי ותחליט לזרוק אותו בשבילי. בזמן הזה הספקנו להיפגש פעמיים (בגלל המרחק ועצם זה שהתגייסתי, בנוסף לזה שיש לה חבר מה שלא משאיר לנו כמעט זמן להיפגש, לא יצא לנו להיפגש יותר מזה), להתנשק, לעשות דברים מיניים וגם לריב, כמו כל זוג רגיל. אז זהו - שהזמן עבר ועד עכשיו היא עדיין איתו.
עברו כבר 5 חודשים, היא עדיין עם החבר שלה ואני באמת לא יודע לאן הקשר הזה הולך ואני מרגיש שאנחנו הולכים במקום, היא לא מראה שום כוונה לקחת את הקשר שלנו צעד קדימה. כשנפגשנו בפעם הראשונה היא ביקשה ממני לספר לאמא שלי (המשפחה שלי יודעת על הקשר שלנו וידעה שיש לה חבר) שהיא נפרדה מחבר שלה ועד עכשיו היא עדיין מאמינה לזה, וקצת בעייתי מבחינתי להמציא סיפורים למה אנחנו לא נפגשים.
בזמן האחרון אנחנו רבים הרבה, בעיקר בגלל שאני מרגיש שהיא לא מספיק רצינית לגבי הקשר שלנו, פה ושם מתעלמת ממני לאיזה שעה~שעתיים וזה משהו שמוציא אותי מדעתי. אפילו איימתי שאני פשוט אסיים את הקשר שלנו בגלל זה. היא לא שחצנית אבל היא יודעת שהיא משהו מיוחד ולא היה לה בעיה לאיים בעצמה לסיים את הקשר שלנו, אבל הפעם נראה שעצם זה שאני איימתי לסיים אותו הזיז שם משהו והיא אמרה שהיא מוכנה לשנות מעצמה בשבילי ושהיא לא רוצה לסיים את הקשר, והיא הודתה בכך שהיא לקחה אותי כמובן מאליו, ושהיא זילזלה ושהיא מצטערת על כך.
אני באמת לא יודע מה לעשות לגבינו, אני מאמין שאנחנו יכולים להיות זוג אבל היא לא לוקחת את הצעד לקראתנו ולא נראה שבעתיד הקרוב היא תיפרד מחבר שלה, אפילו החברה הכי טובה שלה אמרה לי את זה והיא הציעה לי לעזוב את הכל ולהמשיך הלאה. אני מסכים איתה, אבל כל כך קשה לי בגלל שאני באמת התאהבתי בה אפילו שאנחנו מכירים קרוב ל-5 חודשים. נכון, לא נפגשנו יותר מפעמיים אבל בפעמיים שניפגשנו היה לנו טוב ביחד והשיחות שלנו זורמות ויש לנו תמיד על מה לדבר ולמדנו להכיר אחד את השנייה ממש טוב.
אשמח לשמוע את דעתכם בנוגע ללאן לקחת את הקשר הזה, אני באמת בהתלבטות. מצד אחד, אני מפחד שאם אציב לה אולטימטום היא תחליט שהיא מעדיפה את החבר שלה על פניי, ומצד שני קשה לי לדמיין את החיים שלי בלעדיה, היא הפכה להיות חלק מהשגרה שלי ואני די נקשרתי אליה רגשית...
בנוסף לכך אני לא ממש יודע מאיפה להכיר בנות אחרות, אני לא טיפוס שאוהב מסיבות ואני בצבא כרגע במסגרת שלא משאירה לי הרבה זמן פנוי. אני בחור ביישן במידה מסויימת, אבל כשאני מרגיש בנוח עם בנאדם ויש לי איתו במשותף אני נפתח מהר מאוד.
תודה רבה :)