בדיכאון ורוצה לצאת מזה. מה לעשות?

אני בת 16 עוד מעט ואני חושבת שנכנסתי לדיכאון
קראתי בגוגל תסמינים לדיכאון כי הרגשתי ככה והכל קולע אליי בול
בתור ילדה שאוכלת מלא אני הולכת בקושי קערת מרק ביום או טיפה ירקות חתוכים וגם זה כי מכריחים אותי.
קיבלתי אייפון 11 פרו מקס חדש ובגדים שחיכיתי להם מלא זמן ובכלל לא התלהבתי, אני משחקת את עצמי שמחה מזה כדי שההורים שלי לא יתאכזבו.
אני וחבר שלי נפרדנו והוא גם היה החבר הכי טוב שלי
אני והחברות שלי בריב של יותר מחצי שנה כי במשך שלוש שנים בכל פעם שהיינו בסדר הן היו רבות איתי ובדרך כלל זה היה מתוך מקום של קנאה או שחלק מהבנות נגררו אחרי מישהי ספציפית שלא באתי לה בטוב. אני לא אומרת את זה כי אני חיה בסרט, אפילו אחת החברות שלי רבה איתי בגלל שמישהו התחיל איתי ומי שהיא אוהבת לא שם עליה. ופעם אחת מישהי אמרה לי להתרחק ממישהו שהתחיל איתי ונדלקתי עליו ואחרי שהתרחקתי ממנו הסתבר לי שהיא הייתה בקטע שלו.
בקיצור זה כדי שתבינו שאני באמת לא עושה משהו לא בסדר, וגם כשרבים איתי ומקללים אותי אני תמיד שותקת.
התגברתי על הריב עם הבנות אבל בכל פעם שאנחנו חוזרות לקשר הן כולן רבות איתי ביחד ופוגעות בי קשה ולכן אני לא נכנסת לזה
אין לי עוד אפשרויות לדבר עם בנות אחרות כי אני מנסה ופשוט לא מתחברת, אז אני מסתובבת לפעמים עם בנות שלא כיף לי איתן ומחייכת בכוח.
אחרי שאני וחבר שלי נפרדנו הוא התחיל עם הרבה בנות באינסטגרם ואני ראיתי את זה כי פרצתי לו, כן זה לא בסדר אני יודעת. והוא דיבר איתן כמו שהוא אף פעם לא דיבר איתי והוא ממש החמיא להן כמו שבחיים לא החמיא לי וזה גרם לי להרגיש פחות טובה.
חשוב לי להדגיש שהוא באמת אהב אותי והיינו בקשר מאוד טוב במשך ארבע שנים והיינו זוג במשך 7 חודשים.
נהייתי עצבנית ועצובה מאוד, אני בוכה מלא, לא אוכלת ולא שותה (כמעט התעלפתי בגלל זה כמה פעמים), אני לא מתרכזת בשיעורים, לא מתלהבת מדברים שצריכים להיות משמחים אני מתעצלת בטירוף ומאוד פסימית לגבי העתיד שלי..
אני מאוד לא רוצה שאמא שלי תראה שאני בדיכאון ותתבאס עליי שאני נותנת לאקס שלי להשפיע עליי ככה, היא לא תבין שזה לא רק הוא וזה כל התקופה שאני עוברת והבדידות שאני מרגישה, איבדתי גם בן זוג וגם חבר קרוב ובנוסף אין לי חברות, ירדתי משקל ובעקבות זאת גם ירדתי מידה בחזיה ☹️
אני מתה לצאת מזה ואני רואה סדרה שאמורה להוציא מדיכאון ושומעת שירים שמחים על פול ווליום ומנסה כמה שפחות להיות בחדר למרות שתמיד מוצאת את עצמי בסוף מתחת לשמיכה ובוכה את נשמתי
קשה לי לשחרר מהאקס שלי למרות שאני יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות, הוא רוצה שנהיה ידידים אבל בתכלס לא מתנהג ככה ולא מראה רצון לדבר איתי או להיות בסביבה שלי. (הוא בכיתה שלי)
אני לא יודעת מה לעשות ואיך לצאת מהמצב הזה.