אחרי שלוש וחצי שנים פשוט נעלמה לי, אני מת מפחד לדבר איתה

אז הסיפור הוא כזה, הכרתי אותה בישראל לפני שלוש וחצי שנים ומאז אז שהתראנו לא היה יום אחד שהפסקנו לדבר. הייתי טס אלייה לגרמניה כל חודשיים, מגיע עם מתנות, מפנק אותה, נותן לה אהבה בלי סוף, היא גם באה לישראל כמה פעמים והכירה את המשפחה שלי. שנתיים אחרי זה החלפנו טבעות, היינו מאורסים. בשנה האחרונה הוצאנו ויזה בשביל שאני אגור איתה. קיבלתי את הויזה ועברתי אליה לפני חמישה חודשים, הכל היה מושלם ויפה, עשיתי המון, קניתי בלי סוף, נתתי לה אהבה בלי סוף אבל כל הזמן הרגשתי שהיא לא מספיק מעריכה אותי.
היה לנו אחרי חודשיים בעיה, אבא שלה גנב לי כסף,(לא אפרט כי זה ארוך), היא לא עמדה לצידי, היו עוד כמה אירועים שהראו לי שהיא לא עומדת לצידי. לפעמים הייתי מתעלם מדברים כי אולי זה האופי שלה אז לא רציתי מריבות, בגדול היא אהבה אותי מאוד, היא קנתה לי גם, שילמה ביטוח בריאות, עזרה לי בלי סוף, היו לנו ימים מקסימים יחד, וחלומות בלי סוף. למדתי קצת את השפה, (התכנון היה להמשיך ללמוד שם.)
לפני חודש היא באה לישראל לבקר את המשפחה שלי, היה לנו זמן טוב ביחד והמון הנאות, מה גם שהיו קצת אי הבנות, אבל הסתדרנו עם זה יפה, היא אמרה לי מילים כמו, אתה תצליח, אתה תשיג מה שאתה רוצה, הכל יהיה בסדר, טוב לי איתך. אבל עמוק בפנים כל הזמן היו לה התנהגויות שהראו לי שהיא לא מעריכה אותי מספיק.
חזרנו הבייתה לגרמניה והייתי בנינו אי הבנה מאוד גדולה, היה לי מאוד קשה עם זה החלטתי שאני חוזרת לארץ כי מאוד קשה כשלא מבינים פוגעים בך, במשך שבוע שלם היא בכתה והתחננה שאר, ונשארתי יומיים אחרי היה עוד קטע שגרם לי להבין שהיא שוב לא מערכיה, ודיברתי איתה על זה, פה היא כבר קיבלה סיבוב ואמרה לי שהיא רוצה להיפרד. במשך שבוע שלם ניסיתי להסביר לה שזמן הוא טוב אבל פרידה היא קיצונית כי בגדול אנחנו אוהבים וטוב לנו ביחד ונתנו והשקענו המון, זה היה כאילו לדבר אל קיר, שום הבנה מצידה, פשוט הרגשתי חסר אונים, שבור, עייף, לא מבין איך זה קורה לי,(חשוב לציין שיש אהבה ענקית).
יום לפני הטיסה לארץ כל הלילה היא חיבקה אותי ואמרה לי שהיא אוהבת אותי, גם סיכמנו שאנחנו לוקחים זמן בשביל לחזור עם תובנות.
רצה אלוהים ולא התעוררתי לטיסה, היא התעוררה רותחת מעצבים והתחילה לריב איתי ב 4 וחצי לפנות בוקר, צעקות בבית ואני מנסה להרגיע אותה ואומר לה, מחר אטוס באותה השעה תרגיע, בצהריים היא ממש התנצלה על זה, סלחתי .
חשוב לציין כשהחלטתי שבוע לפני לעזוב היא הורידה את הטבעות והחזירה שוב כשהחלטנו לנסות, ואז היא הלכה לעבודה וחברה בלי טבעת, הטענה שלה הייתה - בכיתי כל כך הרבה בעבודה ולא רציתי שישאלו שאלות אז פשוט גרמתי להם לחשוב שאנחנו עוד פרודים, (ברור שנפגעתי מזה.)
אז קניתי שוב פעם כרטיס טיסה וחזרתי לישראל, (יותר מחצי מהדברים שלי שלי כי בכלל דיברנו על הפסקה.) יומיים אחרי החזרה היא נפרדה ממני ואמרה לי, תמשיך הלאה בחיים שלך, תתקדם אנחנו לא נחזור. אני לא מצליח להבין למה, למה היא עשתה לי דבר כזה איך זה הגיוני שחודש לפני הייתי כל העולם שלה ושבוע לפני היא בכתה שאשאר , איך זה ככה השתנה.
ואמרתי לה, אבל שום דבר גדול ורע לא קרה בנינו, למה צריך להיפרד, לא חבל על כל מה שעשינו, יש בנינו אהבה ענקית, את עשית, אני עשיתי, מה למה?.
היא אמרה לי שהיא מחבבת מישהו אחר!
אני פשוט כמעט התעלפתי, איך?? נתתי לך כל כך הרבה יחס ואהבה, קניתי לך, קניתי לבית, המשפחה שלי קנתה לך,( אמרת לי שבוע לפני שאף אחד לא עשה את מה שאני עשיתי.) איך את נפרדת ממני בשביל לנסות עם גבר אחר. יש פה נשמה של בן אדם שנתן ונתן וקיווה, נכון אני לא מושלם בהכל אבל אני כן מבין, תומך, רומנטיקן, מפתיע, למה צריך להרוס אותי ככה. ומה עם הויזה שלי, מה עם הלימודים שרציתי לעשות, איך לקחת לי שנים מהחיים שלי ואת פשוט זורקת אותי בלי שום סיבה מוצדקת.
אני אמור להמשיך עכשיו, לא אני לא יודע איך, אני שבור, מתוסכל, לא מבין איך שבוע לפני היא בכתה שאשאר, חודש לפני רצתה להתחתן ואז היא הפילה עלי את הפצצה הזו. איך אפשר להמשיך הלאה עם כל מה שהיה לנו הוא טוב מושלם. למה לפגוע ולרצוח לי את האופי, אני מרגיש כל כך נטוש, אני בוכה כל היום, היא לא רק נפרדה ממני, היא גם גורמת לי פשוט להזניח את כל הדברים שרציתי לעשות, אני חושב שאין יותר רע מזה.
אז היא אמרה לי להמשיך, אבל איך ממשיכים כשיש עוד אהבה , ואמונה שזה יכול להצליח, ותקוות, החלומות על העתיד שם ואיתה עוד בראש.
אני בדיכאון כל כך עמוק אני לא רואה את עצמי ממשיך אני כל היום חושב על מה עשיתי בשבילה וכמה אהבה היא קיבלה ממני, אני הייתי צעצוע והיא שיקרה לי בפנים, אני לא מבין.
אמרתי לה שאני אל הייתי מסוגל לעשות כזה דבר, לגרום למישהי לעזוב הכל, לתת לה תקוות וחלומות, ולעזוב אותה , פשוט לשלוח אותה חזרה בלי שום טיפת מחשבה על מה אני גורם לבחורה להרגיש. אוכל כך אהבנו שניהלנו מערכת יחסים בשלט רחוק במשך 3 שנים, איפה זה, איפה כל האהבה שהייתה איך בשבוע או בחודש ב או איך בכלל אפשר לעזור מישהו שהיה שם תמיד בשבילך ונתן לך הכל, ויזה בשבילך משפחה, ועמד לצידך, ודרך אותך קדימה.
אני מאוד רוצה לשחרר הכל ופשוט להמשיךב אבל הפיספוס שאני מרגיש הוא בלתי יאומן, ואהבה עוד שם. אני מת מפחד לדבר איתה, אני לא מסוגל לשמוע יותר, "אני לא רוצה להמשיך".
מה עושים, איך ממשיכים מפה??