האם זה תסביך אב? תעזרו לי בבקשה!

נא לא להעלות לפייסבוק

היי, אני בת 16 וחצי ולאחרונה מתחילה לחשוב שאולי יש לי תסביך אבא.
כשמחפשים בגוגל על תסביך אב מגיעים להסבר של פרויד (בקצרה - כל הבנות מאוהבות באבא שלהן כשהן ילדות קטנות ואז כשיש התפתחות תקינה מעבירות את האנרגיה המינית ממנו לבן זוג עתידי שדומה לאבא).

הבעיה עם דר גוגל היא שאני לא ככה ובגלל זה אני מתייעצת פה - תמיד הייתי ׳ילדה של אמא׳ ואני ואמא שלי חברות מאוד טובות, מדברות על הכל. אף פעם לא הייתי מאוהבת באבא שלי כמו שמתואר בכל מני מאמרים, ההפך. אני ממש מתביישת בזה, אבל אני לא כל כך אוהבת את אבא שלי, מעבר לכך שיש לנו קשר דם. אף פעם לא הייתי מחוברת אליו.

אחותי הקטנה לעומת זאת, ההפך הגמור ממני. היא ילדה של אבא וממש מנותקת מאמא שלי, זה הדדי. אמא שלי לא מצליחה להתחבר אליה ולאופי שלה, וכשהיא כן מנסה לתקשר ולהתקרב אחותי מרחיקה אותה, מה שמעייף את אמא שלי וגורם לה להתחבר לאחותי פחות. אני יודעת את כל זה כי אמא שלי מספרת לי על זה (כן זה לא הכי בריא).

בעיקרון הדינמיקה המשפחתית בבית זה כמו שתי קבוצות שהן: אמא ואני (43 ו16.5) אבא ואחותי (53 ו15) ואחי הקטן שהוא בן 8 וכולם אוהבים אותו.
לי ולאחותי היו תקופות שהיינו חברות הכי טובות, אבל מתישהו השנה היא נהייתה מאוד קשה מהמון מובנים. גם אני בגילה הייתי בשנת משבר כזאת של גיל ההתבגרות, אבל אצלה זה שונה - היא הרבה יותר תוקפנית מילולית, נובחת על כולם, תמיד הכל סובב סביבה. מאוד קשה לכולם בבית איתה, במיוחד עכשיו בסגר.
הטריגר להתייעצות פה היא הריב האחרון איתה, שבעקבותיו היא לא מדברת איתי למרות שאובייקטיבית אני זאת שנפגעה בסיפור (מסיבה רפואית אני חייבת לקום כל בוקר בשעה מוקדמת לקחת תרופה ועכשיו כשאין לימודים זה מעיר אותה, אז בוקר אחד התעוררתי ונכנסתי לסלון שבו אבא שלי ואחותי נוזפים בי וצורחים עליי.)

ולמרות היחס המשפיל והמבזה שלה אליי, איך שהיא מדברת עליי לידי (״היצור הזה, הדבר הזה, זה לא אחותי זה זבל״ וכו) ההתעלמות ממני ועוד.
אני מתייחסת אליה כאילו היא לא פגעה בי והכל כרגיל, כבר למדתי לא לצפות ממנה להתנצלויות כי מבחינתה היא מושלמת.
הסיפור התפוצץ בארוחת ערב כי דרשתי מאבא שלי שיפסיק לתת להתנהגות שלה יד ושיתייחס אלינו באופן שווה. הוא אמר שאני צריכה להתנצל ראשונה מכיוון שבריב אחרי 10 דקות של צרחות עליי התעצבנתי וזרקתי משהו שלה על הרצפה.
אחרי ששוב ננזפתי וקיבלתי צעקות אמא שלי אמרה לו במטבח בשקט שאני צודקת והוא צריך להפסיק לנסות לגרום לנו להשלים בזה שהוא סולח לאחותי ונוזף בי.

זה הרגע שהבנתי שאני לא סתם אומרת ״אתה אוהב אותה יותר ממני״
הוא באמת מעדיף אותה על פניי, ופתאום זה התחבר לי לכמה דברים:

1. אני מעדיפה גברים גדולים - גבוהים ממני לפחות בראש, חזקים, ובוגרים, לא ילדותיים. תמיד רציתי שהחבר שלי יוכל להגן עליי ולדאוג לי, והייתי מתוסכלת כשהם לא קינאו לי או ניסו להגן עליי. עם זאת, הטעם שלי בגברים לא דומה במיוחד לאבא שלי. יש לי טייפ די מסוים ואבא שלי לא נכנס אליו, וגם אני לא מוכנה להיות בזוגיות עם גבר כמו אבא שלי. אני יודעת לא להיכנס למקומות האלה, וזה גם לא מה שאני אוהבת - גבר לבן, קצת שמרן ושוביניסט שלא מודע לעצמו זה פשוט לא בשבילי.

2. בסדרה שהתחלתי לראות מאז ההסגר, אחת הדמויות נשואה לגבר שמבוגר ממנה ב30 שנה בערך, ובאחד הפרקים מבינה שהיא בתחרות עם אחותה מכיוון שאבא שלהן תמיד העדיף את האחות.

הפרק בסדרה גרם לי להתחיל לחשוב האם זה נכון גם לגביי (החבר שלי חייל וגדול ממני ב4 שנים) ואחרי מה שקרה היום התחלתי ממש להיכנס לחרדות.

אשמח לעצתכם בנוגע ל2 הנושאים: היחסים שלי עם אחותי ואיך לתקן אותם, והעניין עם אבא, והאם זה בסדר.

תודה רבה!