האם לוותר לתמיד על קריירה מצליחה?

אף פעם לא הייתי הטיפוס הריאלי במיוחד או שאולי מראש ויתרתי על לנסות. 3 יחידות מתמטיקה וציון נמוך ביותר בחלק המתמטי בפסיכומטרי. שבאמתחתי ממוצע בגרות גבוה, אך לא ריאלי בעליל וציון פסיכומטרי סביר מינוס (600) הלכתי מראש לתואר במדעי החברה. כן, ידעתי על המשכורת הנמוכות ועל הזלזול במקצוע (ואם לשנייה שכחתי המרצות באוניברסיטה שבה למדתי דאגו להזכיר לנו כמה חשוב שנמצא בעל מהפקולטות של הנדסה) אבל בכל זאת לא חשבתי שאני מסוגלת ליותר. עברו כמה שנים מאז, עובדת במשרה מלאה במקצוע שלי שלא מביאה לי יותר מ 9500 שקלים לחודש (וגם זה בלחץ), במקצוע שוחק נפשית וימי עבודה שבהם אני עובדת נון סטופ. לבסוף, החלטתי לעשות תואר שני, גם הוא ממקצועות החברה (מה שיכלתי להתקבל אליו בזמנו לאחר התואר הראשון שלי) האמנתי שאצליח לצאת לדרך עצמאית, לשדרג מעט את השכר שלי וגם למצוא עבודה מספקת.
זה לא קרה. התחום של מדעי החברה מוצף, המשרות ברובן חלקיות בלבד ואף פעם לא ניחנתי במרפקנות יתר בשביל כמויות הקידום העצמי הנדרשות במקצוע. לפעמים נראה לי שפשוט מצפים ממני לומר תודה על שיש לי אפשרות לעזור לאחרים במסגרת המקצוע שלי וכל החיים להתנדב ולתת מעצמי, הכל בשביל שכר זעום. מעבר לכך, התחום בו אני עובדת מלא באינטריגות (צווארון ורוד קלאסי), ולי כבר נמאס להילחם בטחנות רוח.
רואה כל כך הרבה אנשים סביבי שמצליחים בתחומי המחשבים, הנדסה והמדעים המדויקים, שועטים קדימה לתארים מתקדמים ולמשרות מחקר נחשקות בחו"ל ובחברות הייטק שונות. כאלו שהאמינו בעצמם (לפעמים על אף חוסר הידע במתמטיקה מהתיכון) ובסופו של דבר הצליחו לרכוש מקצוע משתלם ומעניין שבו מודדים אותך על ביצועים ופחות על רושם ראשוני ונראות.
היום אני נמצאת בצומת דרכים. יש לי אפשרות לעשות במכללה תואר ראשון נוסף, הפעם במדעי המחשב (בהנחה שאעבור מכינה במתמטיקה) האם בגילי ובתחשב בכמות הידע הפחותה שלי במקצועות ריאליים זה מהלך הגיוני? האם יש בכלל עבודות בשוק המחשבים לאחר שחוצים את גיל 30 ובאים ללא שום ניסיון וקשרים?
מבחינה כספית יש לי אפשרות לספוג לימודים נוספים (חסכתי כל שקל שיכלתי לקראת העתיד המעורפל שלי)
אבל מרגישה כל כך מותשת וחסרת אמונה שלפעמים בא לי לוותר, להבין שאולי לא אוכל לעשות שינוי משמעותי ופשוט ללכת לעבוד במשרה אדמיניסטרטיבית בשכר קצת יותר סביר (ממה שאני מרוויחה עכשיו) ועם יותר שקט נפשי ופחות שחיקה.
סליחה על הטקסט הארוך (זה אפילו לא חצי מהמחשבות שמתרוצצות אצלי בראש) אשמח לכל עצה.