אני לא מרגיש טוב עם עצמי בזמן האחרון ואני רוצה לשנות את עצמי

בזמן האחרון קרו לי המון דברים שאני באמת לא יודע מה לעשות לגביהם:
1. יחסים עם אבא: אני ואבא שלי אף פעם לא היינו חברי טובים והוא תמיד איכשהו צעק עליי וכעס עליי למרות שאני מבין שהוא אוהב אותי ודואג לי אבל זה הרבה יותר מידי ממה שאני צריך בגלל זה לדוגמה אני ממש נהנה במשצים(תנועת נוער) אני יכול לעשות מה שבא לי בלי שכל רגע ישפטו אותי. בנוסף ההורים שלי גרושים מאז שעליתי לארץ(גיל 5 משוויץ) לפני שבועיים אני ואבא שלי רבנו כי הוא רצה שאני אסיים את כל הספר של בני גורן עד סוף ההסגר שיש כעת בגלל הקורונה וזה הגיע למצב שאני מחשיב אותו לאלים ולא ראיתי אותו כבר שבועיים כי אני פשוט רועד עכשיו כשאני בכלל חושב עליו שלא לדבר על זה שבימים הראשונים אחרי זה אני לא הצלחתי להירדם בגלל שהצעקות היו תקועות לי בראש. אני ממש לא רוצה להיות כמוהו ואני מפחד באמת להפוך להיות כמוהו.
2.פרידה: מכיתה ה עד ח הייתה לי חברה שבגדה בי עם חבר אחר שלי ולפני חודשיים ילדה אחרת מהשכבה הציעה לי חברות ובגלל שחשבתי שהתגברתי על מה שקרה הסכמתי כי חשבתי שזה גם יכול לשפר את המצב רוח. אבל הבנתי שבגלל הבעיות שיש לי עם אבא ועוד שאני אפרט בהמשך לא הצלחתי לדבר איתה הרבה, אני כן ניסיתי להיפרד ממנה אבל מצד שני אני מכיר את כל החברים שלה ולא כל כך רציתי שהם יתחילו גם לכעוס עליי כמו שאר השכבה ולמרות שהם הזהירו אותי שאם אני אפגע בה אני ״מת״.
אז זה לא שקר שהיו כמה פעמים שכמעט אמרתי לה את זה אבל בסוף היא נפרדה ממני ולמרות שאני חושב שאני מרגיש יותר טוב כרגע להיות לבד אני עדיין מרגיש כאילו אני כן רוצה להיות בזוגיות עוד בעיה שהייתה איתה זה שהיא הייתה מאוהבת בי יותר מידי ולא יכולתי עם זה כי אני והיא לא היינו באותו קצב
3.מראה: אני ילד נמוך שבגלל שאבא שלי גם שקל 130 קילו אני עולה במשקל למרות שאני בקושי אוכל וכל היום עושה ספורט וזה גורם לי להיות מאוד מדוכא כי אני רואה את שאר הילדים בכיתה שלי 1.70 פלוס ורק אני 1.62
4. שונאים אותי בבית ספר: אני מגיל קטן כשהגעתי לארץ הייתי קורבן לביריונים בארץ ועד היום זה לא נגמר ואני עדיין מקבל כמעט כל יום 4 הודעות שנעה למרות לא עשיתי כלום, אתמול זרקתי את הספר מחזור מהיסודי ופשוט צעקתי עד כמה אני שונא את השכבה שלי ושכולם ימותו.
5. אני לא מרגיש כאילו אני טוב במשהו, אני מנגן על גיטרה ובזמן האחרון אני לא מרגיש כאילו הסאונד של האקורד או השיר נכון וזה משגע אותי, גם לצערי למרות שאני מבין את כל הנושאים בבית ספר אני לא מצליח כלום במתמטיקה וכשאני פותר בבית הכל מובן לי ואבא שלי ממשיך לחשוב שאני לא יודע כלום


בגלל הריחוק החברתי התחלתי לצפות באנימה ולאט לאט אני מבין עד כמה בא לי להיות בעולם הזה ולא להישאר פה לכן אני מעכשיו מנסה לא לאכול בכלל ולגדל שיער אני אשנה תספורת אראה אחרת לגמרי אתקבל לתיכון הרבה יותר טוב אחווה את התיכון בצורה הטובה ביותר שיש.אני אעסוק בקולנוע ואני אעשה את מה שבא לי סוף סוף. אבל האם זה נכון? :( והאם בכלל אני אתקבל לתיכון כי חוץ ממני יש עוד 400 ילדים שמנסים להתקבל

*אני לא יודע מה לעשות אני כל בוקר קם ומוצא את עצמי אומר לעצמי שאני צריך להשתנות אני לא יודע!!!!!*




נ.ב
מצאתי שיר שתמיד מעודד אותי וזה דווקא אחד הדברים היחידים שמחזיקים אותי עכשיו