לא יודעת אם כדאי לי לחזור לחבר שלי אחרי פרידה קצרה אחרי שלוש שנות זוגיות

חבר שלי נפרד ממני עכשיו אחריו כמעט 3 שנות זוגיות, הקשר שלנו היה מדהים בהתחלה והפך לטוב מאוד בהמשך, והוא אחד האנשים הכי טובים שהכרתי והוא בחיים לא היה רעיל אליי. אבל היו כמה דברים שלא ממש עבדו, נתחיל מזה שהיינו רבים על דברים קטנים שלא הסכמנו בהם, כמו למשל לצאת לעבוד, לחסוף כסף, אם זה מתאים שאחד מאיתנו ילך עם אנשים מסוימים (לא בקטע אובססיבי רק במקרים יוצאי דופן) ובכללי היינו רבים הרבה ריבים קטנים, חיסרון נוסף- אני בן אדם ממש מיני פעם היינו שוכבים בטירוף ועכשיו אני חייבת להודות שאחרי 3 שנים זה באיזשהו מקום נמאס במיוחד שהוא הראשון שלי תמיד יש כמיהה לדעת איך זה משהו אחר, ואני בטוחה שגם לו היו את המחשבות האלה לקראת הסוף שלנו, דיברנו על זה הרבה ולא מצאנו פתרון אין מה לגוון כי היינו מגוונים כבר לפני, כששכבנו נהננו אבל כמעט ולא היה לי כבר את החשק להתחיל עם זה. עוד משהו מטומטם שעשיתי זה הרחקתי ממני המון אנשים (ידידים וחברות) כי ראיתי רק את חבר שלי בעולם ולא ייחסתי חשיבות לדברים אחרים, עכשיו כבר אני מתחילה לצאת מזה אבל בתקופה שהיינו יחד אני מאמינה שזה הכביד עליו לדעת שאם הוא יוצא בלעדיי אז אני נשארת בבית. חוץ מזה הכל היה מושלם, אהבנו אחד את השני, המשפחות אוהבות את שנינו, היינו ביחד כל יום במשך שנתיים וחצי (גרים באותה שכונה) ולפני שיש כאלה שיגידו שזה לא תקין אזזה עבד לנו יפה מאוד ותמיד לשנינו היה הרצון להיות יחד. אז בקיצור הוא נפרד ממני בטענה שהוא רוצה להיות לבד (אחרי בירור ושיחה איתו ואנחנו אומרים תמיד אמת בפנים הבנתי שזה לא בגלל בחורות אחרות) זה בא ממקום של הוא אמר שתמיד הוא היה מחשב פעמיים מה לעשות ומה לא כדי לראות אם זה מתאים לי, ובכללי שהוא תמיד שם את טובתי לפני טובתו, אז רבנו ולא דיברנו ותמיד כשאנחנו רבים אנחנו לא מדברים בגג חצי יום, הפעם זה היה כמה ימים ואז הוא כתב לי הודעה שהוא רוצה להיפרד, זה שבר אותי בכיתי כל היום ולא קמתי מהמיטה ובכמה ימים שהיו אחרי שדיברנו אז היינו מדברים מידיי פעם במטרה לשמור על ידידות, מה שניחשתם נכון לא עבד. כתבתי לו שאני רוצה לנתק קשר לגמרי כדי שאני אוכל להתחיל להשתקם ולהתקדם ואז הוא אמר שהוא חשב על זה ורוצה שנחזור, נפגשנו באתי אליו הביתה המשפחה שלו הייתה מאושרת לראות אותי ואז במהלך כל היום הוא התנהג מוזר, יום למחרת קבעתי להיפגש איתו להגיד לו שאני עדיין מרגישה מוזר ושאני חושבת שהוא לא בטוח בעצמו והוא אמר שעדיין יש לו ספקות ושהוא מצטער אבל שהוא בסוף חושב שהוא צריך עוד זמן, אני ניסיתי לדבר איתו ולהבין מה קורה הוא אומר שעובר עליו משהו בתקופה האחרונה ושהוא פשוט עצוב ולא מוצא נחת ושלווה ולא מצליח להנות מכלום עד הסוף (גם מה שלא קשור אליי) , אני מאמינה שזה בעיקר בגלל הקורונה ועוד כמה דברים שהצטברו, בסוף נפרדנו, היה לי קשה עוד יותר מפעם הראשונה ופשוט ביקשתי ממנו לא לכתוב לי יותר, ועכשיו אני מתחילה לשקם את עצמי, לאט לאט מחזירה קשרים עם אנשים שאני אוהבת, אפילו ישבתי עם חברה עם עוד שני בנים מה שלא קרה לדעתי יותר משנה וחצי בגלל ששנאתי ישיבות כאלה כי תמיד הרגשתי לא נעים מחבר שלי הרגשתי שזה לא מכבד ולא מתאים, אני כבר לאט לאט מתחילה להשתחרר ממנו למרות שאני חייבת לו את חיי, הוא עשה בשבילי הכל והיה החבר המושלם מ99 אחוז מהבחינות. עכשיו הוא כתב לי שהוא מצטער ושהוא חשב ושהוא הבין עם עצמו שאני חצי ממנו ושאנחנו צריכים להיות בייחד ושאני עושה לו טוב, מי שלא מכיר אותו מהתיאורים שלי יחשוב שהוא איזה זבל ששיחק בי ועושה את זה עכשיו אבל זה באמת לא המצב הוא באמת אוהב אותי, ופה מתחילה הבעיה, אני באמת אבודה, מצד אחד אני רק בת 18 כל החיים לפניי, לא חוויתי כלום שזה גם מן חיסרון בזוגיות ארוכה, אני לא חושבת שנתחתן ותמיד אפשר למצוא טוב יותר (גם הוא ימצא יותר טובה ממני) ומהצד השני הוא הבן אדם הכי מדהים בעולם, אנחנו זוגיות מושלמת חוץ ממה שציינתי, הוא חם, טוב לב, הוא עדיין אוהב אותי הוא אמר לי את זה, ואני בעיקר מפחדת לאבד אותו. עכשיו אני מפחדת שזה מועד לכישלון, ושהדברים שהפריעו לנו יחזרו להפריע לנו, אי אפשר לכפות משיכה, אני כן נראית טוב בעיניי הסביבה ובנים התחילו איתי באופן קבוע גם כשהייתי איתו ובחיים לא התייחסתי וזה לא עניין אותי, אבל פתאום מתחשק לי קצת לא לדפוק חשבון אני לא אומרת לשכב עם כל מה שזז אבל לצאת למועדון אולי או מסיבה בלי רגשות אשם, אני אפילו לא יודעת איך זה מרגיש.
בכנות, מה הייתם עושים במקומי, ניסיתי לפרט כמה שאפשר , אני לא רוצה לשבור לו את הלב כי כשלו כואב לי כואב יותר אבל אני באמת לא יודעת מה אני כבר יכולה לעשות , הוא בן אדם מדהים אבל אני מרגישה שבאיזשהו מקום הקשר הזה עצר אותי במלא בחינות.. וגם שאני לא תמיד עשיתי לו טוב ואני באמת חושבת גם עליו בסיפור הזה.