לא טוב לי בקשר, לא יודעת אם להיפרד. מה לעשות?

אז אני וחבר שלי חצי שנה ביחד, בהתחלה זה היה קשר באמת מדהים וזו האהבה הראשונה של שנינו והחיים שלי פשוט ניהיו מדהימים מאז שהוא נכנס אליהם, הוא היה דואג, אוהב מאוד, מחזר, מראה יחס ופשוט מדהים.
בחודש האחרון התחלתי להרגיש ריחוק מטורף, זה היה בערך ממתי שהתחיל ההסגר (שגם באותו שבוע היה לנו משבר של פגיעה באמון אבל דיברנו על זה והחלטנו להמשיך הלאה) אני מרגישה שהוא כבר לוקח אותי כמובן מאליו, מזלזל בי, לא מכבד אותי ובקושי שמראה לי יחס ואהבה, אני ככ אוהבת אותו ומרגישה שכבר נהייתי אובסיסיבית, מהרגע שאני קמה אני רצה לטלפון לבדוק אם יש הודעות ממנו, במשך כל היום אני רק מחכה להודעה ממנו ועונה בשנייה שקיבלתי אותה, מתה רק לראות אותו ושניפגש, (משהו שלו פחות חסר, הוא בקושי יוזם מפגשים ויכול לעבור גם שבוע שלם בלי לראות אותי, משהו שלי מאוד קשה) אנחנו כבר בקושי מדברים בטלפון, אך ורק בהודעות וכשאני שואלת אותו על זה הוא אומר שאין על מה לדבר ושכל שיחה שלנו אנחנו שותקים והיא מסתיימת אחרי כמה דקות. אני מרגישה שכל זה קרה באמת בגלל הריחוק הזה של ההסגר, לפני ההסגר היינו רואים אחד את השני כמעט כל יום והיינו הרבה יותר קרובים. מאז ההסגר אנחנו גם רבים המון על דברים קטנים ואת האמת שאני מרגישה שהוא קצת מחפש. גם כשאנחנו מדברים בווצאפ אחרי כמה דקות הוא מתנתק ואומר לי טוב נדבר אחרכ אני באמצע פרק או שהוא אוכל, הוא כנראה כבר לא מרגיש צורך לדבר איתי כל כך, הוא כן שולח הודעה כל יום של מה קורה אבל לא ממש מפתח את השיחה, זה מאוד מוזר לי כי בתחילת הקשר הוא לא יכל שעה בלי לדבר איתי והיה מאוד מתגעגע כבר באותו היום שנפגשנו, רק היה רוצה שניפגש שוב. אני מרגישה כאילו זה בן אדם אחר לגמרי, הוא השתנה ב180 מעלות וזה מתסכל אותי ככ, בזמן ההסגר הזה נפרדנו פעמיים ויום אחרי הוא רשם לי שהוא לא רוצה להיפרד ולוותר. אני באמת לא מבינה אותו, זה גם בא ממנו הפרידות האלו והוא אמר שהוא מעדיף להיפרד ושזה יעשה יותר טוב ויום אחרי התחרט, אני כבר לא מסוגלת, אני כמעט כל יום בוכה, מרגישה לא נאהבת ושאני פשוט רודפת אחריו. קשה לי עם זה מאוד.
כל פעם שאנחנו רבים אני מתחילה לבכות ובאמת לא מבינה למה, ולא מסוגלת להישאר בריב וחייבת לפתור את זה, לעומתו, שהוא רושם לי שהוא עייף ושנדבר על זה מחר.
ניסיתי לדבר איתו על זה אבל זה לא היה נראה שהוא ממש הבין וגם לא רציתי ללחוץ יותר מידי. השבוע באמצע ריב זרקתי לו שאני בוכה כל השבוע והוא ממש לא הראה עניין ואמר שאני בוכה בלי סיבה ושאין לי באמת סיבה לבכות, הוא יודע שככה אני מרגישה אבל לא מייחס לזה יותר מידי חשיבות.
אני ככ אוהבת אותו שלא מסוגלת להיפרד, בשבוע הזה שהיינו בפסק זמן אני התפרקתי ובאמת הייתי שבורה כמו שבחיים לא הייתי, אני לא רוצה לחזור לשם, זה קשה להגיד אבל בלעדיו החיים שלי פשוט ריקים ואני מרגישה כל כך לבד, יש לי רק חברה אחת טובה ואותו, הוא מילא לי את כל החיים ואני לא זוכרת איך זה לחיות בלעדיו, אני יודעת שאני ארגיש בודדה מאוד ויהיה לי קשה לשחרר, אני כרגע אובססיבית ותלותית. הוא מרכז החיים שלי
אשמח לעצות.